1.         לפני בקשה לקיים דיון בבקשת המבקש לעיון מחדש בתנאים חרף מצב החירום המיוחד שהוכרז כאשר לדעת המבקש תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א-1991 (להלן- התקנות) מאפשרות קיום דיון שכזה.

2.         לדעת המבקש הדיבור "..."שחרור בערובה" מלמד על כוונתו של המחוקק לכלול בגדר התקנה גם בקשות לעיון חוזר בתנאי שחרור וערובה שהן חלק בלתי נפרד מיישומו של שחרור בערובה".

3.         המבקש הפנה בבקשתו ל-בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11/2/2010) וטען ש"...שם קבע השופט שטיין כי לנוכח תקנות תקש"ח (דיוני מעצרים) אשר תיקן את ס' 52 לחוק המעצרים בעקיפין, יש מקום להסדיר את אופן קיומם של דיונים בעניינים של משוחררים בערובה במיוחד כאשר הבקשה לעיון חוזר מגלה עילה על פניה" (אגב כך יוער שכבוד השופט שטיין לא היה בהרכב המכובד של 9 השופטים שדנו בתיק).

4.         קראתי את ההחלטה ב - בש"פ 8823/07. השאלה המשפטית באותו בש"פ שונה מהותית מזו שלפני וככלל הדיון שם התמקד בשאלת הסמכות להאריך מעצר ללא נוכחותו של העצור והדיון שם שונה בתכלית מהדיון שלפני. שם נקבע כי זכותו של נאשם להיות נוכח במשפט היא חלק מזכותו להליך הוגן ועל כן מדובר בזכות חוקתית המוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הגם שגם זכות זו אינה זכות מוחלטת. לא מצאתי להרחיב מעבר לכך ולהביא גם את דעתה החולקת במידת מה של כב' השופטת נאור ז"ל .

5.         לגופה של בקשה חלוק אני עם המבקש בפרשנותו את תקנה 3 (א) (1) לתקנות הדנה בין היתר בקיום דיונים בנושא מעצר ושחרור בערובה.

6.         לו סבר המחוקק שברצונו להורות שדיונים במעצר ושחרור בערובה כוללים גם דיון בבקשה לעיון חוזר של 'משוחרר' במעצר בית חזקה שהיה יודע לציין זאת בתקנה ולמשל "לרבות דיון בבקשה לעיון חוזר של מי ששוהים במעצר בית" או כל ניסוח דומה אחר.

אם אקבל את דברי המבקש בסעיף 5 לבקשה, תוך הסתייגות מהאמור בשים לב למהות בש"פ 8823/07 הפרשנות לעיל יכולה לעלות בקנה אחד עם דברי המבקש שבאותו בש"פ אליו הפנה נקבע שיש להסדיר דיונים בעניינם של משוחררים.

אין לפני הפניה לאותו תיקון או הסדרה על פי האמור.

(אגב ההפניה ל- בש"פ 8823/07 מדובר על החלטה הנושאת 66 עמודים שדנו בה 9 שופטים והיה ראוי להפנות למקום שם נקבעו דברים אלו ועל ידי מי אם בדעת רוב מיעוט וכו').

7.         מבלי לגרוע באמור ובדחיית פרשנותו של המבקש ניתן לסבור שלו מדובר היה במי שעצור והגיש בקשה לעיון מחדש ולא במשוחרר (כמו המבקש שלפני שבמסגרת מעצר הבית יש לו חלונות התאווררות כל יום משעה 08:00 עד 13:00 ומשעה 17:30 עד 19:30 והוא מבקש לבטל את מעצר הבית לגמרי) או אז לטעמי יש תשתית לדיון בפרשנות המבקש את הדיבור "מעצר ושחרור בערובה": לאמור האם תקנה 3(א) (1) לתקנות חלה על אותם מקרים בהם הבקשה לעיון חוזר היא של מבקש הכלוא מאחורי סורג ובריח המבקש לשנות את הסטטוס שלו בהתקיים תנאים מסוימים שלא כאן המקום לעמוד עליהם.

8.         ברם, טרם החלטה בדבר דחיית הבקשה או קבלתה על אף האמור לעיל יועבר לתגובת המאשימה אשר תגיב לכך תוך 15 יום מהיום.

ת"פ 31/10/23

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ד, 16 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.