1

בית המשפט המחוזי בנצרת

מ"ת 45808-02-15

מ"ת 45782-02-15

 

בפני: כב' השופט דני צרפתי

 

 

מדינת ישראל

 

נגד

 

1. ח'אלד בן סלימאן סנורי ת.ז.

2. בהא (סמואל) בן נאפז סנורי ת.ז.

3. סלימאן בן נאפז סנורי ת.ז.

4. נזיה בן מוסטפא אבו אל עיון ת.ז.

 

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד גדי צפריר

מטעם המשיב מס' 2: עו"ד מראם יונס מטעם הסנגוריה הציבורית

מטעם המשיב מס' -4: עו"ד מוסטפא אבו אחמד

 

 

החלטה

 

לבקשת משיב מס' 2 ובאת - כוחו דוחה הדיון בעניינו לצורך הצגת חלופה ליום 25/3/2015 שעה 09:00.

 

משיב מס' 2 בלבד (בהא סנורי) יובא באמצעות ליווי נחשון לדיון הנ"ל.

 

 

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ה, 23/03/2015 במעמד הנוכחים.

2

 

 

 

דני צרפתי , שופט

 

 

החלטה בעניינו של משיב 4

 

נקדים כי בעניינם של נאשמים נוספים בפרשה נשוא כתב האישום הוסכם על שחרור הנאשמים 1 ו - 3 לחלופות מעצר, זאת אף טרם הגשת תסקירי מעצר בעניינם כשההדגשה בענין יפה בעיקר בכל הנוגע לנאשם 1 (חאלד), כשלדברים אתייחס להלן.

 

הדיון היום מתמקד באפשרות שחרור משיב 4 (להלן: "המשיב") לחלופת מעצר בבית אמו (המשמש גם כביתו) בתנאי פיקוח שיפורטו, זאת לאחר שבישיבה קודמת מיום 25/2/2015 אישר ב"כ המשיב דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר.

 

תסקיר מעצר בעניינו של המשיב הוכן עובר לדיון היום והוא בתמצית ממליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר, אם כי בשינוי מה מהחלופה עומדת לדיון היום ולדברים אתייחס להלן.

 

בתמצית נזכיר כי כתב האישום מייחס למשיב 4 מעורבות בתגרה שהתרחשה ביום 29/1/2015 על רקע נטען של סכסוך משפחות (משפחות סאנורי וג'אבר), כאשר במסגרת אותה תגרה תקפו המשיב והנאשמים הנוספים בכתב האישום מי מבני משפחה אחרת. ביחס למשיב דנן גם מיוחסות מעורבות בדקירת המשתתפים בתגרה, מעורבות שמייחסת לו עבירת פציעה בנסיבות מחמירות מעבר לעבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות המיוחסת גם למשיבים האחרים.

 

3

נקודת המוצא בהחלטתי להלן נוגעת למסקנתי כי לא מוצדקת האבחנה בסוגיית השחרור לחלופת מעצר בין המשיב שבפניי למשיב מס' 1, לגביו הסכימה כאמור המדינה על דבר שחרורו לחלופת מעצר עוד טרם הכנת תסקיר.

 

בכל הנוגע להיבטי המסוכנות, היבטים שהם עיקר לענייננו, לא מצאתי בסיס לאבחן בין משיב 1 למשיב שבפניי; כאמור הרקע העומד בבסיס אירוע הקטטה, כך על פי כתב האישום נוגע לסכסוך משפחות וכך גם אירוע התגרה המהווה אירוע אחד ובהקשר זה תמונת המצב בין המשיב דנן למשיב 1 זהה, כאשר אף ניתן להוסיף כי המשיב 1 אף היה הדמות הדומיננטית באירוע כמכלול.

 

עוד לחובת משיב 1 יש לציין את עברו הפלילי המכביד שיש בו לבסס היבטי מסוכנות לא פחותים מאלו הנוגעים למשיב שבפניי, זאת גם בהנחה ואירוע הדקירה אינו נוגע ספציפית כאמור למשיב 1.

היבטי מסוכנות לענייננו והנוגעים למשיב 1 מצויים באופן מלא בגיליון ההרשעות המכביד ביותר העומד לחובתו.

 

לסיכום נקודה זו ועל בסיס ההנחה כי המבקשת בחנה היטב את עמדתה טרם שהסכימה לשחרור המשיב 1 לחלופה, לרבות בחינת היבטי המסוכנות הרלבנטיים, הרי מתבקשת מסקנה כי דין דומה צריך היה להתקבל ביחס למשיב דנן, זאת מעבר לטענה שצריכה להישמר אחידות בין עצורים באותה פרשה בהעדר נימוקים ממשיים לאבחן בין הדברים.

 

נדבך נוסף הרלבנטי לענייננו נוגע להמלצת שירות המבחן אשר בחן באופן מקצועי את היבטי המסוכנות הנוגעים למשיב וראה להמליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

 

שירות המבחן מנתח את עברו של המשיב ותמונתו המשפחתית ולענייננו מתרשם כי המשיב ביצע מפנה בחייו לאחר שהשתלב בהליך גמילה בעקבות עבירת הסמים בה הורשע בשנת 2003, כי הוא עוסק לפרנסתו כאשר בסיכום התסקיר מתרשם עורכו כי ניתן לשחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים שהמליץ.

 

נציין עוד את חלוף הזמן בו שוהה המשיב במעצר, פרק זמן שיש בו להוות גורם ממתן מסוכנות ו לחדד גבולות.

4

 

קיומה של סולחה בין המשפחות המעורבות יש בה בהכרח גם אלמנט ממתן מסוכנות, יהיו המניעים לעריכת הסולחה אשר יהיו.

 

אציין בהקשר זה כי מלבד התרשמות שירות המבחן בדבר קיומו של הליך הסולחה, לרבות על בסיס שיחה שקיים עם המתלוננים, גם נכח באולם בית המשפט היום מי מהמתלוננים וביקש להציג עמדתו החיובית לאפשרות השחרור לחלופה.

 

באשר להתרשמותי מהחלופה העומדת לדיון, אמנם אין מדובר בחלופה זהה שעמדה לבחינה בפני שירות המבחן, ברם בנסיבות המשיב שבפניי לא ראיתי הבדל משמעותי בכך שמעצר הבית יתקיים בבית אימו אל מול מעצר בית מלא בבית החבר גסאן.

 

ככלל, המשמורנים שנבחנו הינם אותם משמורנים וההנחה כי מעצר הבית במגורי המשיב אין בו גורם ממתן כשלעצמו, אין בה לפגום מהתמונה הכללית.

 

מהמשמורנים שנחקרו בפניי, החבר גסאן, אמו של המשיב ואשתו התרשמתי כי יוכלו לקיים את תפקיד הפיקוח שקיבלו על עצמם וכי הם מודעים למשמעות התפקיד שקיבלו על עצמם ואין לי סיבה להניח שמשקלו ומעמדו של המשיב כלפיהם יש בו להשליך על תפקידם זה.

 

בהתאם להמלצות שירות המבחן ועל מנת להימנע מכל סיכון רואה להוסיף התקנת איזוק אלקטרוני לתנאי השחרור.

 

1.         לסיכום ועל הצד המעשי מורה על שחרור המשיב מס' 4, נזיה אבו אל עיון למעצר בית מלא בביתו, בית האם, בשכונת הורדים בנצרת בפיקוח הערבים: מר גסאן אבו רחמון ת.ז., גב' אבו אל עיון סנורי רינה ת.ז. וגב' אבו אל עיון אמנה ת.ז..

 

 

5

2.         בהקשר זה אוסיף ועל פי המוסכם והמומלץ על ידי שירות המבחן, כי גסאן ישמש כמשמורן עיקרי על המשיב באופן שלכל הפחות בשעות היממה הוא ישמש כמשמורן מרכזי, למעט החלפות, אם נדרשות, לסידורים כאלה ואחרים מצד הערב.

 

3.         להבטחת תנאי השחרור, מורה כי המשיב יפקיד הפקדה כספית בסך5,000₪ ויחתום על התחייבות עצמית בסך 20,000 ₪. כל אחד מהערבים יחתום על כתב ערבות צד ג' בסך 7,500 ₪ כ"א.

 

4.         מורה על התקנת איזוק אלקטרוני. בהינתן שהמשפחה נדרשת להתקנת קו בזק לאחר שהערכתי את מכלול הנתונים של תיק זה, מורה כי אישור ההתקנה יושלם עד ליום 29/3/2015, מבלי שהתקנת האיזוק כאמור תהווה תנאי לשחרור. יחד עם זאת, אי עמידה בתנאי האמור גם לאחר הארכה האמורה ייחשב כהפרה של תנאי השחרור, על הנגזר מכך.

 

5.         משטרת ישראל רשאית בכל רגע נתון לפקח במקום מעצר הבית.

 

6.         אוסר על המשיב ליצור כל קשר בין ישיר בין עקיף עם מי מהעדים המפורטים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום, כאשר באחריות ב"כ המשיב לעדכן בענין את המשיב.

 

 

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ה, 23/03/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

 

דני צרפתי , שופט