החלטה בעניינו של משיב 1 - ראיות לכאורה

כתב האישום והליך המעצר

1.      נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. לפי עובדות כתב האישום, ביום 21.10.23 ישבו המשיבים ברכב מסוג טויוטה (להלן: הרכב), כאשר המשיב 1 נוהג בו והמשיב 2 יושב לצדו. שוטרים ניגשו לרכב, אחד מהם ביקש ממשיב 2 לצאת ממנו, ואז הבחין בשקיות המכילות סם על רצפת הרכב.

באותן נסיבות, החזיקו המשיבים בסמוך למושב הנוסע ליד הנהג ובגרב אשר הוסלקה ברכב, 19 יחידות סם מסוג הרואין במשקל של 16.7 גרם, ו- 6 יחידות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.4 גרם.

2.      ביום 31.10.23, מועד הגשת כתב האישום, שוחרר משיב 1 - בהסכמת המבקשת - בתנאי מעצר בית מלא. ביום 7.11.23 נשמעו טענות בא כחו בעניין קיומן של ראיות לכאורה.

יצויין כי משיב 2 נעצר עד תום ההליכים, לאחר שביום 7.11.23 ניתנה הסכמת בא כחו לקיומן של ראיות לכאורה ולהארכת מעצרו עד תום ההליכים.

טענות הצדדים

3.      המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ובהן דו"חות פעולה של שוטרים, חוות דעת סם, ותיעוד מצלמות גוף של השוטרים.

4.      ב"כ המשיב 1 טוען כי אין ראיות לכאורה לכך שהמשיב ידע שיש סמים ברכב, או שהסמים שייכים לו. כן נטען כי אין ראיות מספיקות לכך שהמשיב 1 היה בעל השליטה ברכב. בנוסף, נטען כי לא היתה עילה שהצדיקה את עיכוב הרכב וביצוע החיפוש. לנוכח החולשה בראיות והיעדר עבר פלילי, מבקש ב"כ המשיב להתיר לו לצאת לעבודה בפיקוח.

דיון והכרעה

5.      כידוע, בדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים על בית המשפט לבחון האם קיימת תשתית ראייתית לכאורית להרשעת הנאשם. לשם כך, נדרש בית המשפט לבחון האם חומר הראיות הקיים מצביע על סיכוי סביר להרשעת הנאשם, בהנחה שהראיות יעברו את "כור ההיתוך" של ההליך הפלילי (בש"פ 2281/20 אבו עאבד נ' מדינת ישראל (8.4.20)). במסגרת זו אין מקום להידרש לטענות הנוגעות למהימנות העדויות או למשקלן, אשר מקומן להתברר בפני המותב שדן בהליך העיקרי (בש"פ 916/17 רבי נ' מדינת ישראל (15.2.18)).

6.      אין חולק על העובדה כי ברכב בו נהג המשיב 1 כשבמושב לידו יושב המשיב 2, נמצאו סמים.

מדו"ח הפעולה של יוסף זכריה מיום 21.10.23 עולה כי השוטר הבחין בשקיות חלוקה של מנות הרואין מונחות על רצפת הרכב במושב ליד הנהג. כמו כן, בחיפוש שנערך ברכב הוציא את הפלסטיק בחלק התחתון של המושב שליד הנהג, ומצא גרב מוסלקת מאחורי הפלסטיקים שבתוכה מנות גדולות מחולקות.

7.      כמו כן, בדו"ח פעולה של השוטר אורי אלבז נרשם כי בכיסו של המשיב 1 נמצא כסף מזומן בסך של כ- 2,400 ₪.

8.      בדו"ח הפעולה של השוטר צ'יקו דיין נרשם כי משיב 2 אמר לו שבא לעבוד ולמכור קריסטל. הדברים תועדו גם במצלמת הגוף.

9.      הסמים אשר נתפסו על רצפת הרכב בסמוך למושב שליד הנהג, בצירוף אמירתו של המשיב 2 לשוטרים, עשויים ללמד על החזקתם בידי המשיב 2. עם זאת, נתפסו ברכב גם סמים מסוכנים נוספים, וזאת כשהם מוסלקים מאחורי חלקי הפלסטיק של הרכב. העובדה כי ברכב בו נהג המשיב 1 נמצאו סמים, עשויה לגבש ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת לו מכוחה של חזקה בדבר ידיעתו הקונסטרוקטיבית על הימצאות הסם ברכב, וכן בדבר מודעות לטיבו של החומר (בש"פ 4999/22 אלחרומי נ' מדינת ישראל (7.8.22)). בנסיבות אלה, מטבע הדברים, עבר מוקד המחלוקת לשאלה בדבר הזיקה בין המשיב 1 לבין הרכב.

10.  מחומר החקירה עולה כי הרכב רשום בבעלות חברת "אסף ליס ניהול ציי רכב"; עוד נמצא כי שרידי הרכב נמכרו למוסך לאחר תאונה בשנת 2018. ככל העולה ממזכר מיום 31.10.23 אשר נרשם בידי עוז טנוורצל, בירור עם בעל המוסך העלה כי הרכב משמש כרכב חילופי אשר נמסר לאדם שהכניס רכב למוסך לטיפול, בשם סנאד שאער. האחרון, בשיחה עם השוטר, אישר כי קיבל את הרכב מהמוסך, ומסר אותו לאדם בשם מוניב (שמו הפרטי של משיב 1 - א.ו.) על מנת למכור לו את הרכב. החוקר הורה לסנאד להגיע לחקירה באופן בהול, אולם זה מסר כי אין ביכולתו להגיע ובהמשך הפסיק לענות לטלפון.

11.  גרסת המשיב 1, אשר כפר בחשדות המיוחסים לו, אינה אחידה בנוגע לרכב. בהודעתו מיום 22.10.23 טען שהרכב שייך לחבר מלוד בשם פאהד אלעזייב, ומסר כי אין ברשותו את מספר הטלפון של אותו חבר. כן הכחיש כי היה ידוע לו על המצאות הסמים, וטען כי אם היה יודע מה יש ברכב, לא היה נוהג בו. לגבי הכסף שנתפס ברשותו, טען שמדובר במשכורתו.

בחקירתו מיום 31.10.23 מסר המשיב 1 כי היה עם הרכב משך שעה עד שנתפס ולא ידע מה בעל הרכב שם בו. בתשובה לשאלה מיהו בעל הרכב מסר "לא יודע קוראים לו מוחמד שארי לא יודע". משהוטח בו כי בחקירה קודמת מסר שם אחר, השיב "גם אותו דבר הם. ביחד הם", והוסיף כי רצה לקנות את הרכב והתכוון לבדוק אותו. בתשובה לשאלה מה הקשר בינו לבין שאער סנאד, השיב כי שאער זו המשפחה ממנה התכוון לקנות את הרכב, ובהמשך מסר שהתכוון לקנות את הרכב ממוחמד שאער, אולם אין בידו את מספר הטלפון של המוכר.

12.  יצויין כי משיב 2, אשר כפר אף הוא במיוחס לו, טען בחקירתו מיום 31.10.23 כי משיב 1 אמר לו שהוא רוצה לבדוק את הרכב לצורך קניה.

13.  אם כן, הראיות אשר הציגה המבקשת לקשר בין המשיב 1 לבין הרכב (שאינו בבעלותו), מסתכמות בעובדה כי נתפס כשהוא נוהג ברכב, ומסר גרסה לא עקבית באשר לזהותו של האדם ממנו קיבל את הרכב. החשד מתחזק לנוכח העובדה כי משיב 2 שהיה עמו ברכב מסר לשוטר כי הגיע על מנת למכור סמים; וכן העובדה כי ברשותו של משיב 1 נתפס סכום כסף גדול יחסית במזומן.

עם זאת, החקירה בעניינו של האדם אשר חומר החקירה מצביע על כך שקיבל לכאורה את הרכב מהמוסך ובהמשך מסר אותו למשיב 1 - סנאד שאער - לא מוצתה. חקירה זו רלוונטית הן לשאלת הזיקה בין המשיב 1 לבין הרכב ושליטתו בו, והן לגבי האפשרות כי קיימת זיקה בין הרכב לבין אדם אחר. כך גם לעניין נסיבות העברת הרכב למשיב 1, אשר נותרו מעורפלות. הגם ששמו של אותו סאנד שאער עלה במזכר משטרתי, הרי שלא נחקר. אוסיף בהקשר זה כי עיון ברשימת עדי התביעה בכתב האישום מעלה כי היא מורכבת משוטרי משטרת ישראל בלבד.

14.  סבורני כי בנסיבות אלה, לא הוצגה תשתית ראייתית בעוצמה הנדרשת לזיקה בין המשיב לבין הרכב ושליטתו בו, ובהתאם לכך לידיעתו של המשיב 1 בדבר הסם שנמצא ברכב. על כן אני קובע כי קיימת חולשה בראיות לכאורה המבססות את העבירה המיוחסת למשיב 1.

15.  כפי שנקבע בפסיקה, חולשה ראייתית אין משמעותה ההכרחית שחרור נאשם או ביטול התנאים המגבילים בהם הוא נתון. כידוע, קיימת זיקה, "מקבילית כוחות", בין עוצמת הראיות לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם. כפי שנקבע בבש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.11), "ניסיון החיים מלמד כי חומר הראיות אינו שחור או לבן. בתוך המסגרת של "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" .. יש משרעת רחבה של מצבים וגוונים. לעיתים חומר הראיות הוא בעל פוטנציאל ראייתי כבד משקל, ולעיתים, משקלו אינו גדול אך עדיין לא ניתן להתעלם מהפוטנציאל הראייתי שלו ומהאינטרס המגולם בעילת המעצר".

16.  לנוכח העובדה כי העבירה המיוחסת למשיב מקימה עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות, בפרט בשים לב לטיבם של הסמים בהם מדובר, אולם על רקע החולשה הראייתית שנמצאה, מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב לפיה יש מקום להקל בתנאי השחרור ולאפשר לו יציאה לעבודה בפיקוח.

17.  בשולי הדברים, אציין כי טענותיו של ב"כ המשיב בהתייחס לעילה בעטיה עוכב הרכב ובהמשך בוצע החיפוש בו, מוצאות מענה - לכל הפחות בשלב זה - בדו"ח הפעולה של השוטר יוסף זכריה ובהבהרה שנכתבה בהמשך. בדו"ח מיום 21.10.23 נרשם כי הרכב עוכב לאחר שנוסעיו הסתכלו במהירות לצד השני כאשר הבחינו בניידת, ובנוסף נראו בני מיעוטים ונבדקו "עקב המצב". במזכר הבהרה שרשם השוטר ביום 30.10.23, ציין כי כאשר הרכב חלף על פניו, הנהג והנוסע הזיזו את ראשם הצידה במהירות; השוטר הבחין כי השניים נראים בלחץ. השוטר ניגש לנוסע אשר נראה לחוץ, בעל מבטא ערבי, והכל בזמן מלחמה. על כן החשד היה גבוה והשוטר החליט לבדוק את נוסע הרכב. הנוסע התבקש לצאת מהרכב, ואז התגלו מתחת לרגליו שקיות ובהם חומר החשוד כסם.

טענותיו של המשיב בעניין זה שמורות לו להליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 נובמבר 2023, במעמד הצדדים.