המשיב דנן נעצר ביום 1.2 וביום 14.2 הועבר להמשך מעצר בפיקוח אלקטרוני. עיקר העובדות הרלוונטיות פורט בהחלטתי מיום 6.2 ואין צורך לחזור על הדברים.

לאחר האמור לעיל, ביום 30.4, הודה המשיב והורשע בעבירות המיוחסות לו. המשיב הופנה לשירות המבחן והתיק העיקרי קבוע בשלב זה להשלמת הטיעון לעונש ליום 6.11.

כעת בפני בקשת המשיב לאפשר לו לצאת לעבודה. הבקשה נדונה אתמול, ביום 12.5, שמעתי את המעביד המוצע וב"כ הצדדים טענו בכתב ובע"פ, כאשר המבקשת מתנגדת להקלה המבוקשת.

ראשית, יוזכר כי הגם שאין חולק בדבר חומרת העבירות המיוחסות למשיב, המדובר בעבירות תעבורה. דהיינו אין מדובר באדם אשר מסוכן לחברה באופן כללי עקב מעשים פליליים, אלא שמסוכנותו נובעת מעצם נהיגתו. משמע הגם שעבירות תעבורה הן בגדר מכת מדינה הגובה חיי אדם, בדרך כלל יהיה קל יותר למצוא חלופה המאיינת סיכון מסוג זה לעומת סיכון הטמון במי ששולח ידו בפלילים ועלול להיות מסוכן גם בעת ישיבה בביתו תחת פיקוח.

שנית, יש לזכור כי הגם שהרחקת המשיב מהכביש היא אינטרס כללי של החברה, הרי גם שיקומו הוא כזה, ודומה כי קשה לחלוק כי יציאה לעבודה תגדיל סיכויי המשיב להשתקם ולתקן דרכיו, לעומת המשך שהייה במעצר ביתי בפיקוח אלקטרוני, בלא פרנסה.

בהתחשב באמור לעיל, בהתחשב בעובדה שהמשיב הודה וקיבל אחריות על מעשיו ובהתחשב בחלוף הזמן מיום מעצרו, סבורני כי יש לשקול בקשתו בחיוב. בעניין זה אעיר כי עמידת המבקשת על קוצו של יוד באשר לזמן שחלף מיום החלטת שינוי תנאי המעצר אינה ראויה. אין דרישה לחלוף דווקא שלושה חודשים ולא תקופה אחרת והזמן הראוי משתנה ממקרה למקרה. ומכל מקום בוודאי שאין לדחות את הבקשה רק משום שהדיון בה נערך יומיים-שלושה לפני שמלאו שלושה חודשים מיום ההחלטה הקודמת.

לגופו של עניין שמעתי את המפקחים והתרשמתי מהם בחיוב. הגם שאין לומר כי החלופה המוצעת היא "הרמטית", אני סבור כי בשקלול כלל הנסיבות הרלוונטיות, ניתן להסתפק בה כחלופה טובה דיה, אשר תבטיח הרחקת המשיב מנהיגה ותגן על הציבור.

כאמור לעיל, המשיב מצוי במעצר בפיקוח מזה כשלושה חודשים, לא הפר את התנאים שנקבעו לו, הודה בעבירות וקיבל אחריות וההליך העיקרי אינו צפוי להסתיים אלא בעוד מספר חודשים לאחר קבלת תסקיר המבחן והשלמת הטיעון לעונש.

כנגד המשיב אכן תלוי ועומד מאסר מותנה, אולם לא ניתן לשלול כי בסופו של דבר יהיה העונש שיוטל עליו מתאים לריצוי בעבודות שירות, ומכל מקום השיקול המרכזי אינו העונש הצפוי למשיב, אלא מידת המסוכנות ממנו, וזו כאמור לעיל טמונה בנהיגתו.

לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות יש לשחרר את המשיב מהמעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים כדלקמן:

1.     מעבר לסכום שהופקד על ידו יפקיד המשיב סכום נוסף של 2,500 ₪, כך שסך העירבון בתיק יעמוד על 4,000 ₪.

2.     המשיב יחתום על ערבות עצמית נוספת בסכום של 10,000 ₪, כך שסך ערבותו להבטחת תנאי השחרור תעמוד על 20,000 ₪.

3.     כל אחד מהמפקחים שאושרו בהחלטה מיום 14.2 יחתום על ערבות צד ג' נוספת בסכום של 7,000 ₪, כך שסך ערבותו של כל מפקח תעמוד על 15,000 ₪.

4.     המעביד המוצע מר ששון דרויש, אשר פרטיו בפרוטוקול הדיון מיום 12.5, יחתום על ערבות צד ג' על סך 15,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

5.     המשיב יהיה רשאי לשהות מחוץ למקום הפיקוח שאושר בהחלטה מיום 14.2 בתנאים והמועדים הבאים:

בימים א' עד ה' בשבוע, בין השעות 7:30 ו - 18:00, יהיה רשאי לשהות באתרי עבודה אשר מפעיל מר דרויש הנ"ל בישובים כפר חסידים ורכסים, או בדרכו ממקום הפיקוח למקום העבודה כשהוא מלווה בידי אחד מארבעת הערבים.

בימים ו' ושבת יהיה רשאי המשיב לצאת את מקום הפיקוח בין השעות 10:00 ו - 12:00, כשהוא מלווה בידי אחד המפקחים הנ"ל.

6.     שאר התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 14.2, לרבות פסילת רשיון הנהיגה, צו עיכוב היציאה וחובת המפקחים לשהות במחיצת המשיב כאשר הוא מצוי בביתו, נשארים על כנם.

מאחר וההחלטה ניתנה לאחר הדיון, שלא במעמד הצדדים, היא תיכנס לתוקפה לאחר מילוי כל התנאים הדרושים לרבות הפקדת הפיקדון והחתימה על הערבויות, אך לא לפני יום 16.5, בכדי לאפשר למבקשת לשקול הגשת ערר.

ככל שיוגש ערר לפני המועד הנ"ל, תוסיף ההחלטה להיות מעוכבת עד החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ה' אייר תשפ"ד, 13 מאי 2024.