1

ב"כ המבקשת עו"ד טל הוד

ב"כ המשיבים עו"ד סאני שייקיס

המשיבים הובאו משב"ס

מתורגם לשפה הערבית

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים).

פרטי כתב האישום:

נגד המשיבים - תושבי שטחים, שאין בידם היתר כניסה כדין לישראל, הוגש כתב אישום, שבו הואשמו בעבירות של ניסיון גניבת רכב, גניבת רכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, החזקת כלי פריצה לרכב, וכניסה לישראל שלא כחוק.

התשתית הראייתית:

לא היתה בין הצדדים מחלוקת של ממש על קיומה של התשתית הראייתית, הנדרשת בשלב זה של ההליך.

2

עילת המעצר והאפשרות לקביעת ערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה מזו של מעצר:

בא כוחם המלומדת של המשיבים ביקשה להורות על שחרורם, תוך שהיא מפנה לכך שהפסיקה קובעת כי כאשר מדובר בתושבי שטחים שנכנסים שלא כדין לישראל, גם אם לעבירת הכניסה מתלוות עבירות נלוות אחרות, יש מקום להורות על שחרור בערובה ובתנאים שיבטיחו את התייצבותם למשפטם.

ואולם, בענייננו, המקרה הוא שונה ולמעשה הפוך. העבירות העיקריות הן עבירות הרכוש, שהינן ברף הגבוה לעבירות אלה, והעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק היא בבחינת עבירה נלווית להן, ולא להיפך.

אכן, גם בהתקיים התשתית הראייתית הנדרשת, כמו גם עילת מעצר, על בית המשפט לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה מזו של מעצר; והכל בהתאם להוראות סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים.

יחד עם זאת, בנסיבות המקרה דנא לא ניתן לנקוט בדרך של חלופת מעצר.

בהקשר זה, לא למותר להדגיש את עברו המכביד של משיב 1, אשר ריצה מאסר בפועל לתקופה ממושכת, כאשר במקרה דנא, משיב 2 חבר למשיב 1 בביצוע העבירות, בצוותא חדא.

אשר על כן אני מורה בזה על הארכת תקופת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

נקבע בזה דיון בתיק העיקרי, לפי הוראות סעיפים 143 ו-144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בפני כב' השופט צ' עוזיאל, ליום 23.4.14 בשעה 09:00.

המשיבים יובאו על ידי שב"ס.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר ב תשע"ד, 18/03/2014 במעמד הנוכחים.