1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד זילברמן יופה

ב"כ המשיבים עו"ד אלון קריתי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשת המאשימה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

המשיב 1 ז'אן קלוד בלאיש ת.ז 203671623/10 יליד 1991 הועמד לדין בבימ"ש זה ביום 7.5.14 ונעצר ביום 2.5.14.

המשיב 2 אבירם זגורי ת.ז 305458788/10 יליד 1990, הועמד לדין בבימ"ש זה ביום 7.5.14 ונעצר ביום 30.4.14.

כתב האישום מיחס למשיבים כי ביום 30.4.14 ברחוב הטיילת באשדוד סמוך למלון "ווסט" עמד המתלונן, דן ברונשטיין, עם מכוניתי ואז הגיע הנאשם 2, פתח את הדלת הקדמית של המונית ושלא את המתלונן אם הוא נוסע, המתלונן השיב בשלילה, שני המשיבים שוחחו עם המתלונן ואז המשיב 2 זרק כוס וודקה ושפך אותה במונית.

המתלונן יצא והנאשמים תקפו אותו באגרופים כאשר אדם שלישי בשם סאלי אביטן שהיה במקום ניסה להפריד ביניהם.

בהמשך, סירב משיב 1 להזדהות בפני השוטר בעת מעצרו, כתב האישום מייחס למשיבים גרימת חבלה ממשית למתלונן, תקיפה והיזק לרכוש במזיד.

2

ראיות לכאורה

הסניגור טען כי אין להתייחס לסרט האבטחה ולמסדר הזיהוי שכן, קבילותם של סרט האבטחה ושל מסדר הזיהוי נפגמה עקב כך שהמתלונן צפה בסרטי האבטחה לפני שהגיע למשטרה, העתיק אותם למכשיר הסלולארי שלו לפני מסדר הזיהוי ואף הראה את הסרט או תמונה ממנו למאבטח, מתן אקריש, לפני שנכנס למסדר הזיהוי . עוד טוען הסניגור וטענתו נכונה, כי המתלונן ראה את המשיבים בתחנת המשטרה לפני אמרתו.

אכן, הפגמים שנפלו במסדר הזיהוי יתבררו בפני בית המשפט בבוא היום לדון באישום, אלא שבטיעוניו בפניי אישר הסניגור כי מרשיו היו במקום , ואף טוען כי הם שנתקפו על ידי נהג המונית - בין אם ייפסל מסדר הזיהוי ובין אם לאו.

בשולי הדברים אומר כי צפיתי בסרטון האבטחה ולא ניתן כלל לזהות ממנו פנים.

אמרתו של מתן אקריש מתארת את האירועים: מתן אקריש מספר כי המתלונן הראה לו תמונה קפואה בשחור לבן והוא הוסיף "אני לא צריך מצלמות בשביל לדעת מה היה שם אני ראיתי הכל בעיניים שלי ולפי זה אני זיהיתי מי תקף את הנהג".

המתלונן מוסר כי בתמונה שהציג לאקריש החשודים לא מופיעים כלל ואפשר לראות רק את המונית וחזית המלון.

מתן אקריש באמרתו מיום 02/05/2014 מספר על התקיפה וכך גם דן בורנשטיין נהג המונית באמרתו מיום 30/04/2014.

גם אקריש וגם המתלונן מפרטים מי מהנוכחים ביצע מעשי אלימות וכיצד, משהוסר הספק בדבר נוכחות המשיבים במקום, הרי אין כל מניעה להיזקק לתיאור האירועים, בפרט שהפללת הנוכחים לא הייתה גורפת כלל, השניים ידעו להבדיל בכל מהלך החקירה בין התוקפים ובין מי שלא תקף ואף ניסה להגן ולהפריד.

עימות המתלונן עם סאלי אביטן מיום 30/04/2014 מאשר את קרות האירוע עצמו ואת העובדה שסאלי הגן על המתלונן מפני האחרים , סאלי אביטן לא נקב בשמות וטען כי היה שיכור אך בסוף העימות אישר כי נכח שם באירוע וכי הגן על המתלונן.

המשיבים שניהם אינם מוסרים כל הסבר ושומרים בחקירתם על זכות השתיקה .

דיון והכרעה

אכן טענות הסניגור כי יש חשש לזיהומו של הליך הזיהוי הינן טענות נכונות, מתלונן אשר צפה בסרט אבטחה ואף צילם אותו במכשיר שלו, ראה את החשודים בתחנת המשטרה ולאחר מכן בא במגע עם מזהה אחר עלול לפגוע בחקירה ועל המשטרה למנוע אירועים שכאלה.

אלא שבמקרה שלפניי אין הסניגור מתכחש לנוכחותם של מרשיו במקום (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 30 ), ואף טען בפניי לכך שהגנו על עצמם.

3

הפגמים שאירעו במסדר הזיהוי, הגם שהם פוגעים בקבילות הליכי זיהוי של הנהג, הרי אין הם פוגעים בהכרח בהליכי הזיהוי של מתן אקריש לאור אמרתו ואמרת המתלונן.

הפגמים בחקירה עליהם הצביע הסניגור אינם שוללים את קבילות הראיות ובוודאי אינם שוללים את זיהוי המשיבים באירוע שכן הסניגור עצמו אישר את נוכחותם באירוע.

אמרות המתלונן בצירוף אמרת אקריש מפרטות היטב מי מהנוכחים הכה אותו ומה ביצע כל אחד מהם, תעודה רפואית מאשרת את הפגיעות, והסניגור אינו מתכחש לנוכחותם באירוע, די בכל אלה כדי להקים סיכוי סביר להרשעה.

למעשה טען הסניגור טענת הגנה מן הצדק לפיה הפגמים שעלו בחקירה, ובהחלט עלו פגמים שכאלה, פוסלים את כל החקירה, גם את חלקיה הכשרים, וצריכים להביא לשחרור מיידי של המשיבים מכוח הפגמים לבדם. טענה זו אין יסודה בדין, וטענה להליך בלתי הוגן אין מקומה בשלב לכאורי זה אלא בנסיבות חריגות ביותר.

בשולי הדברים אציין כי מצפיה בסרט האבטחה לבקשת הסניגור, אכן התרשמתי כי המתלונן הוא זה שיצא מן המונית והחל במגע פיסי עם המשיבים וחבריהם, היה זה לאחר ששפכו וודקה בתוך המונית והוא יצא אליהם כועס. לעובדה זו הייתה נודעת חשיבות בשאלת עילת המעצר אילו היו המשיבים מוסרים גרסה כלשהי בעניין זה, אך באין גרסתם בפני בית המשפט הרי שהיכולת לייחס "אשם תורם" למתלונן ולהתחשב בדבר לעניין המסוכנות, היא יכולת מוגבלת.

"לעניין השפעתה של שתיקה על בחינת שאלת המעצר עד לתום ההליכים פסק בית המשפט העליון כי השתיקה מחזקת לטעמי עד מאוד את הראיות שפורטו לעיל. ובכלל, לשתיקה בשלב המעצר יש מחיר כפול - הן במישור הראייתי והן לצורך סתירת המסוכנות:

"שתיקתו של העורר היא בבחינת שטר ושוברו בצידו לא רק במישור הראייתי, אלא גם במישור הליכי המעצר. הלכה פסוקה היא כי נאשם שיש כנגדו ראיות לכאורה אינו יכול ליהנות משני העולמות: גם לשתוק על-אף הנטל הרובץ עליו להפריך את חזקת המסוכנות, וגם להשתחרר מהמעצר על אף שנותר בחזקת מסוכן (בש"פ 7216/05 אגבריה נ' מ"י [פורסם בנבו] (23.8.05); בש"פ 4881/03 קביליו נ' מ"י [פורסם בנבו] (9.6.03); בש"פ 8638/96 קורמן נ' מ"י, פד"י נ(5) 200, 206 (1996)). ובכלל, שתיקתו של חשוד מחזקת עמדת התביעה לצורך שלב המעצר [...]" (בש"פ 1648/11 אביטן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (7.3.2011). "

אשר על כן אני קובע כי ישנן ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעה.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תשע"ד, 25/05/2014 במעמד הנוכחים.

4

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בשלב זה כאשר הערבה נחקרת ולמרות אזהרות חוזרות ונישנות מוסיף ב"כ ההגנה להעיר הערות תוך כדי עדותה של העדה המוצעת לחלופה.

האולם מלא בעצורים שממתינים לדיון ואין אפשרות לקיים דיון באופן כזה וכן להתרשם מהערבה.

אשר על כן, נפסק הדיון כרגע ויתחדש בשעה מאוחרת יותר.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תשע"ד, 25/05/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נדחה לעיון ולמתן החלטה בענינו של משיב 1, למחר, 26.5.14 שעה 12:00.

המשיב 1 יובא באמצעות שב"ס.

הסנגור פטור מהתייצבות.

לגבי משיב 2- אני מורה על הגשת תסקיר שרות המבחן בעניינו וקובע לדיון ליום 15.6.14 שעה 08:30.

המשיב 2 לא יובא למחר אלא לדיון ביום 15.6.14.

5

הערבות תוכלנה לחתום במזכירות ביהמ"ש כבר היום על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ למקרה שביהמ"ש יחליט לשחרר המשיב מחר.

שני המשיבים עצורים עד החלטה אחרת.

הוקלדעלידידניאלזזון