הערת בית המשפט:

בהתאם לתיקון 16 לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996(להלן "החוק"), סעיף 16ב לחוק - השתתפות עצור או אסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית הדיון מתקיים ללא נוכחות המשיבים, כשהמשיבים שותפים לדיון בוויעוד חזותי וזאת בהתאם לבקשת המשיבים ובא כוחם, ובהסכמתם. המשיבים זוהו על ידי באי כוחו, וניתנה להם הזדמנות לשוחח לפני הדיון.

החלטה

1.  כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות אלימות קשות כנגד אשתו של המשיב 3 (להלן: "נפגעת העבירה"), אשר אירעו בעקבות ויכוח בין המשיב 3 לבינה, לאחריו ברחה מביתה והסתתרה בקרבת מקום. אז הגיעו המשיבים 1-2 ותקפו אותה כמתואר בכתב האישום.

2.  למשיב 3 מיוחסים בנוסף שני אירועי עבר, במסגרתם תקף את נפגעת העבירה.

3.  בהחלטתי מתאריך 26/09/2024 סקרתי את טיעוני הצדדים ביחס לראיות, וקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה כנדרש לשלב זה. באופן ספציפי אציין כי עיקר הטענות הופנו על ידי המשיב 3, אשר טען כי לא היה במקום האירוע אלא בצפון ועל כן אין כיצד לייחס לו שותפות למעשי המשיבים 1-2, וכן כי אירועי העבר שנטענו על ידי נפגעת העבירה נעדרים חיזוקים ואף מנוגדים לחלק מהראיות בתיק החקירה. כאמור, קבעתי כי קיימות ראיות טובות לכאורה כנגד המשיבים, ומכוחן צומחת עילת מעצר מובהקת, הן בשל עוצמת האלימות שספגה נפגעת העבירה, והן בשל כך שמדובר בעבירות אלימות במשפחה, המקימות עילת מעצר סטטוטורית.

4.  בהמשך להחלטתי זו, הפניתי את עניינם של המשיבים לשירות המבחן, תוך שציינתי כי ספק בעיניי אם תהא בנמצא חלופת מעצר טובה, וכי ברצוני לקבל את סיועו של שירות המבחן בקבלת נתונים המתייחסים למשיבים עצמם, למסוכנות העולה מהם, ולהתאמת החלופה המוצעת.

תסקירי שירות המבחן

5.  ביחס למשיב 1, סקר שירות המבחן את קורות חייו, את היותו נעדר עבר פלילי, יחסו לאירועים והיכרותו עם נפגעת העבירה. לדבריו המשיב 3 ביקש לשאת אישה נוספת, ועל רקע זה התגלעו ויכוחים להם נחשף בין השניים. עוד לדבריו המשיב 3 אדם טוב, ונפגעת העבירה לא מכבדת אותו וזה מקור הבעיה במשבר שחוו.

להתרשמות שירות המבחן, המשיב 1 תפקד ברמה נורמטיבית עד לאירוע הנוכחי, אך מתקשה להתייחס באופן מעמיק לדפוסיו האלימים, דרכי התמודדותו נובעים מנאמנות לבני משפחתו, וכי הוא נוטה להשליך את האחריות על גורמים נסיבתיים ותופס עצמו בקורבן. על כן מצא שירות המבחן קיומם של מוקדי סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, וכי אינו מודע לדפוסיו האלימים.

באשר למפקחים, שירות המבחן סבר כי לצד היותם מגויסים לסייע לו, הרי שהם מגוננים, אינן מהווים עבורו סמויות סמכותיות ומציבות גבולות, ועל כן החלופה אינה מתאימה, אף לא על דרך של מעצר באיזוק אלקטרוני.

בתסקיר המשלים סקר שירות המבחן את המפקחים הנוספים שהוצעו, תוך שציין כי מצא אותם כלא מתאימים, הן בשל התרשמותם כי המפקחים לא ערים למורכבות מצבו של המשיב 1, וכן כי הם אינם סבורים שמדובר בדמויות סמכותיות עבורו. זאת, בנוסף להיות החלופה במיקום גיאוגרפי קרוב למקום מגוריו ולמקום ביצוע העבירה, כמו גם ממקום מגורי נפגעת העבירה ברהט.

6.  ביחס למשיב 2 סקר שירות המבחן את קורות חייו, את היותו נעדר עבר פלילי. כמו כן להתרשמותם כאשר המשיב תחת לחצים חיצוניים מסביבתו הוא עלול לפעול באופן אימפולסיבי ותוקפני. המשיב התקשה להתייחס לדפוסיו האלימים, נטה להשליך האחריות על אחריו, ולבחון התנהגותו במצבי מצוקה וקונפליקט.

להתרשמות שירות המבחן, קיימים אצל המשיב מוקדי סיכון רבים להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום האלימות, בין היתר מאחר שמדובר בקונפליקט משפחתי נפיץ ולא פתור.

ביחס לערבים שהוצעו, התרשם שירות המבחן כי לצד רצונם לסייע לו, הרי שהם אינם מודעים למוקדי הסיכון אצל המשיב, ויתקשו לתת מענה רגשי הולם ולהוות עבורו דמויות סמכותיות ומציבות גבול.

בתסקיר המשלים סקר שירות המבחן את החלופה שהוצעה, לצד הכוונה לשכור בית בשגב שלום עבור משיב זה, שם ישהה בחלופת מעצר. להתרשמות שירות המבחן אין בערבים המוצעים כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו, וכי הערבים לא מהווים דמויות סמכותיות ומציבות גבול עבורו, זאת לצד היות החלופה במיקום גיאוגרפי שלא מרחיק אותו ממקום ביצוע העבירה, וממקום מגורי נפגעת העבירה ברהט.

שירות המבחן ציין כי גם מעצר באיזוק אלקטרוני, לא מהווה חלופה מותאמת עבור משיב זה.

7.  ביחס למשיב 3 סקר שירות המבחן את קורות חייו, וציין כי התקשה לקבל ממנו התייחסות פתוחה וכנה ביחס ליחסים שבינו לבין נפגעת העבירה, תוך שהמשיב דבק בטענה כי היחסים טובים ותקינים, וזאת לצד אירוע אלימות יחידי במהלך השנים.

עוד מצא שירות המבחן כי המשיב התקשה לגלות אמפתיה למצבה של נפגעת העבירה, קיימים מוקדי סיכון להתנהלות פוגענית במערכת היחסים שביניהם, וכי המשיב זקוק להתערבות טיפולית משמעתית בתחום האלימות בכלל, והאלימות במשפחה בפרט. לתפיסת שירות המבחן המשיב לא בשל לטיפול מעין זה. ביחס לערבים התרשם שירות המבחן כי לצד התגייסותם לסייע לו, יתקשו להוות עבורו גורם סמכותי ומציב גבול, ועל כן הם אינם ממליצים על שחרור המשיב לחלופה שהוצעה, אף לא במעצר באיזוק אלקטרוני.

בתסקיר המשלים בחן שירות המבחן אפשרות הרחקתו ממקום ביצוע העבירה וממקום מגוריה נפגעת העבירה. להתרשמות שירות המבחן הערבים שהוצעו לא מכירים באופן מעמיק את משיב זה, הם אינם מהווים עבורו גורמים סמכותיים ומציבים גבול, וכן כי גם הוספת רכיב של איזוק אלקטרוני אינה מפחיתה את המסוכנות הנובעת ממנו.

8.  שירות המבחן ציין כי ניסה לקיים שיחה או מפגש עם נפגעת העבירה ולקבל ממנה פרטים אשר יתרמו להערכת הסיכון, אך הדבר לא הסתייע בשל חששה של נפגעת העבירה מפגיעה ממשפחתו של בעלה - המשיב 3.

הדיון בפני

9.  בדיון בפני חזרה באת כח המבקשת על עמדתה, לפיה מעשי המשיבים קשים ביותר, פעלו באלימות חמורה כלפי נפגעת העבירה, וכי יש ללמוד מאלה על מידת המסוכנות הנשקפת מהם. עוד ציינה כי שירות המבחן מצא כי אין לתת אמון במשיבים עצמם, והחלופות שהוצעו נמצאו כלא מתאימות למלאכה זו. אף לאחר שנשמעו הערבים באולם בית המשפט, ציינה באת כח המבקשת כי להתרשמותה הערבים לא מבינים חומרת האירועים.

10.  בא כח המשיבים ביקש להתרשם ישירות מהמפקחים, וזאת מאחר שמצא שתפקידו של שירות המבחן הוא לבחון האם הערבים יכולים להשיג את מטרת המעצר, בהיותם מעין ידו הארוכה של בית המשפט. עוד ציין כי בית המשפט לא כבול להמלצת שירות המבחן, וכי המשיבים לא צפויים לענישה חמורה, וכי בכוונתם לנהל את משפטם, ויש לתת לכך ביטוי אף בהחלטת המעצר. ביחס למפקחים טען כי התביישו לציין את החשדות המיוחסות למשיבים וזאת מטעמים הנטועים בתרבות ממנה הם באים.

דיון והכרעה

11.  לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, והאמור בתסקירי שירות המבחן, ולאחר שהתרשמתי בעצמי מהערבים שהוצעו, מצאתי שאין לתת אמון במשיבים, וכי העבירות המיוחסות למשיבים, מקימות עילת מעצר ומסוכנות משמעותית מהם. מתוך מעשיהם ניתן ללמוד קביעתי זו.

12.  סוג עבירות זה של אלימות במשפחה, מחייב קבלת תסקיר שירות מבחן, ומתן משקל מכריע לאמור בו, בשל היות עילת המעצר סטטוטורית, ובשל האלמנטים היחודיים הקשורים בה ובין היתר הרגשות העזים הקשורים בה, והסיכון להישנות אירועי אלימות (בש"פ 2122/23 חאג' נג'יב נ' מדינת ישראל (נבו 15.3.2023)‏‏ ).

13.  לצד העובדה כי בית המשפט הוא האמון על בחינת החלופה וכי האמור בתסקיר הינו בגדר המלצה, הרי שמעת שהתקבל תסקיר שירות מבחן המציג את המשיב באופן שלילי, ובנוסף מציאת החלופה נעדרת יכולת למלא תפקידה ולהפחית את המסוכנות מצד המשיבים, יש לסטות מהמלצת שירות המבחן רק במקום בו התקיימו נימוקים כבדי משקל לעשות כן (בש"פ 5325/21 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 9.8.2021)‏‏, בש"פ 4362/22 מדינת ישראל נ' פראס טוטח (נבו 1.7.2022)‏‏ ).

14.  בחזרה לכתב האישום, ממנו עולה כי המשיבים 1-2, כידו הארוכה של המשיב 3 ובשליחותו - הבחינו בה, קיללו אותה, נטלו אבן וזרקו לעברה, חנקו אותה, הפילו אותה לארץ, אחזו בה, היכו אותה בכל חלקי גופה, הרימו אותה מהארץ והכניסו אותה לרכב, חנקו אותה שוב, איימו עליה כי בכוונתם להרוג אותה, אחזו בה משערות ראשה, גררו אותה והטיחו אותה לארץ. המשיבים הביאו אותה לשפל המדרגה, עת עשתה צרכים על עצמה, ואף הותירו על גופה סימנים משמעותיים וביניהם שבר בשן, המטומות, פצעים ונפיחות ועוד.

15.  לכל אלה יש להוסיף את שני אירועי האלימות האחרים המיוחסים למשיב 3, אשר באירוע אחד קשר אותה עירומה במקלחת והותיר אותה שם, ובאירוע אחר תקף וחנק אותה עד אשר עשתה צרכיה על עצמה.

16.  הבאתי בפירוט דברים אלה, וזאת על מנת לבחון עוצמת "משולש הכוחות" הרלבנטי למקרה שבפני (בש"פ 6722/15 תמיר ניג'ם נ' מדינת ישראל (נבו 26.10.2015)‏‏, זאת נוכח קביעתי כי קיימת עילת מעצר בעוצמה גבוהה, המצריכה לצידה חלופת מעצר משמעותית ביותר. משכך, צלעות המשולש הקשורות בעוצמת הראיות ועוצמת עילת המעצר איתנות, ומכוחן צריכה להיות חלופה משכנעת ביותר, על מנת לאפשר שקילה רצינית של השמתם בחלופה ולא במעצר של ממש.

17.  בהמשך לתסקירים שהוגשו, אף אני התרשמתי כי החלופות שהוצעו כללו ערבים אשר לצד רצונם לסייע ולהתגייס לעזרת המשיבים, הרי שאין בכוחם להוות חלופות המשיגות את מטרות המעצר בדרך שפגיעתה בהם פחותה. ביחס למשיב 3 התרשמתי כי הערבים לא קרובים אליו כלל אלא למשפחתו, אינם מכירים ומבינים את חומרת מעשיו ומצבו של המשיב 3, וכי אינם יכולים להטיל מרותם עליו. ביחס למשיבים 1-2 החלופה אינה מרוחקת דיה ממקום מגוריה של נפגעת העבירה, והערבים, כאמור בתסקירי שירות המבחן, לא מבינים את המסוכנות והבעייתיות ממעשיהם, והם אינם יכולים להוות עבורם דמויות סמכותיות. עיקר הערבים חברים של המשיבים, וכי ציינו באופן כללי בלבד שמבינים את תפקידם.

18.  בכל הכבוד, תפקידם של הערבים אינו "תחנת התרעה" בלבד, שכן בנסיבות העבירות המיוחסות להם, החשש שמא המשיבים יתמלאו זעם או יצר נקמה כלפי נפגעת העבירה, ויממשו זאת, מחייב דווקא חלופה סמכותית שיכולה להטיל כובד משקלה על המשיבים.

19.  כל זאת, רק בנוסף להתרשמותי מהמשיבים עצמם, כי המסוכנות מהם גבוהה, וכי על פני הדברים איני נותן בהם אמון כלל, הן בשל המעשים המיוחסים להם ומידת האכזריות הנלמדת מהם, והן בשל חוסר התובנה מצידם בדבר הבעייתיות בהתנהגותם - כאמור בין היתר בתסקירי שירות המבחן. משכך, המשיבים כלל לא עוברים את השלב הראשון במבחן הדו-שלבי.

20.  שילוב כל אלה, מביא אותי למסקנה כי אין לתת אמון במשיבים, כי החלופה אינה משיגה את מטרות המעצר, וכי יש להורות על מעצר המשיבים עד לתום ההליכים. לא נעלם מעיניי כי המשיבים נעדרי עבר, אך עניין זה לבדו לא הביא במקרה זה לכדי אפשרות לתת אמון במשיבים.

21.  לאור כל האמור אני מורה על מעצר המשיבים עד לתום ההליכים.

22.  פרוטוקול זה משמש צו מעצר.

23.  זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט כסלו תשפ"ה, 10 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.