1.  כנגד המשיבים 1-2 הוגש כתב אישום המייחס להם, בשלושה אישומים נפרדים, עבירות של קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, והתסייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], וזאת במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2024.

 

2.  בהחלטתי מתאריך 08/10/2024 סקרתי את טענות הצדדים ביחס לראיות לכאורה, וקבעתי קיומן של אלה ביחס למשיבים, כמו גם קיומה של עילת מעצר מובהקת, מעצם התארגנותם, ההגעה המדוייקת אל כלי הרכב אותם ביקשו לגנוב, ההנעה המהירה של כלי הרכב וההסתלקות מהמקום, וכיוצ"ב, ובשל היקף העבירות ועוצמתן, הפניתי את המשיבים לקבלת תסקיר שירות מבחן על מנת שאקבל מידע שיהא בו כדי לסייע בקבלת החלטה באם ניתן להורות על השמת המשיבים בחלופת מעצר, או שיש להותירם במעצר עד לתום ההליכים.

 

3.  בתרגום אופרטיבי של החלטתי, הרי שמשולש הכוחות שנקבע בבש"פ 6722/15 תמיר ניג'ם נ' מדינת ישראל (נבו 26.10.2015)‏‏, בנוי מצלע איתנה של ראיות לכאורה, ומצלע איתנה נוספת של עילת מעצר הנובעת מהיקף העבירות, התחכום שפורט בהחלטתי, תדירות העבירות, ובעניינו של המשיב 1 אף מעברו הפלילי המכביד והעובדה כי ביצע את העבירות כשמאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו ולאחר ששוחרר לפני זמן קצר ממאסרו האחרון.

 

4.  במבט רחב יותר על התיק, אוסיף כי בעניינו של המשיב 3, אשר יוחס לו מעורבות מסויימת באירוע נשוא האישום הראשון, קבעתי קיומן של ראיות לכאורה, ובהמשך לכך שוחרר בהסכמה לחלופת מעצר במעצר בית מלא לצד הפקדות כספיות וערבויות.

 

5.  עוד חשוב לציין כי פהד, שנזכר כמעורב בקשר הפלילי באישום השלישי, וכן הופיע כ"אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה" באישום השני, נעצר בהסכמה עד לתום ההליכים במסגרת כתב אישום ובקשה נפרדים (מ"ת 1625-10-24), וזאת לאחר שהתקבל תסקיר שלילי בעניינו, בשילוב עם עברו הפלילי המכביד.

 

6.  שירות המבחן בתסקירו בנוגע למשיב 1, ציין כי מכיר אותו מההליכים האחרים שהתנהלו כנגדו. הוא נשוי ואב לילדה, בעבר עבד בעבודות שונות, עד למעצרו בתיק זה. שלל שימוש בחומרים משני תודעה, וכן כי משפחתו כועסת עליו שנעצר שוב.

 

להערכת השירות הוא בעל דפוסים עברייניים הבאים לידי ביטוי בקשרים שוליים, ועברו הפלילי, אותם הוא מתקשה לשנות. להערכתם ללא טיפול אינטנסיבי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום הרכוש.

 

באשר לערבים התרשמו שבת זוגו של אחיו, ושכנו, לא יכולים להוות עבורו חלופה מתאימה, שכן לא מעורבים דיים בחייו, לא הכירו את עברו הפלילי ואת הקשרים החברתיים שלו, ועל כן לא יוכלו לזהות מוקדי סיכון והוא יתקשה לראות בהם גורמים סמכותיים. ביחס לגיסו על פני הדברים מצאו אותו כערב מתאים אך לא יוכל למלא את חובתו ללא גיבוי נוסף.

 

שירות המבחן חתם המלצתו בכך שהעבירות מבוצעות על רקע מצוקה כלכלית, ישנה נזקקות טיפולית מקיפה ואינטנסיבית בתחומים שונים בחייו וביניהם במצבו הכלכלי והתמודדותו עם חובות ומצבי דחק בדרך נורמטיבית, ועל כן לא באו בהמלצה לשחררו. לצד זאת העמיד שירות המבחן את בית המשפט הקהילתי כפלטפורמה אפשרית לתת לו כלים עתידיים לצאת ממעגל הפשיעה.

 

7.  באשר למשיב 2 שירות המבחן סקר את קורות חייו, כי הוא רווק, סיים 12 שנות לימוד ועבד בעבודות שונות עד למעצרו. ביחס לעבירות נשוא כתב האישום אמר שמכיר את המשיב 1 דרך אחיו, ואינו מכיר את המשיב 3. שלל קשרים עם גורמים עברייניים. ביחס למעצרו חש בושה חוסר אונים.

 

שירות המבחן התרשם שמשפחתו מלוכדת ונורמטיבית, וכי הליך המעצר הותיר עליו אפקט חזק. ביחס לקשריו עם גורמים שוליים, התרשמו שהוא נוטה להיגרר, ובמצבי מצורה עלול לפעול ללא שיקול דעת. להתרשמות השירות, המצב הכלכלי מהווה מקור לחץ עליו, ולכן קיים סיכון למעורבות הפלילי החוזרת בתחום זה.

 

להתרשמותם הערבים מבינים את תפקידם, שיתפו כי לא היו מודעים למעשיו, והביעו אכזבתם ממנו. הערבים הביעו נכונות לסייע לו, ויהוו דמויות סמכותיות היכולות להציב לו גבולות. לצד זאת הביע שירות המבחן עמדתו כי הערבים לא היו מעורבים דיים בחייו עד כה.

 

8.  מעיון ברישומו הפלילי של המשיב 1 עולה כי לחובתו חמש הרשעות קודמות, באשר למספר אירועי גניבת רכב, עבירות רכוש אחרות, קשר לפשע ועבירות מתחום הסמים. הרשעתו האחרונה של היא משנת 2023 בעבירה של גניבת רכב, בגינה ריצה מאסר של 18 חודשים (מאסר שכלל הפעלות של מאסרים מותנים) ואשר השתחרר ממנו בתאריך 25/02/2024.

 

את העבירות ביצע שעה שתלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע, וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 2,000 ₪.

 

עוד תלויים ועומדים כנגדו מספר כתבי אישום -

- ת"פ 39431-09-24 (מחוזי באר שבע) מדינת ישראל נ אלצאנע ואח' - המייחס לו ולמשיב 3, עבירה של הצתה. בתיק זה הוגשה בקשה למעצרים עד לתום ההליכים (מ"ת 39156-09-24 (מחוזי באר שבע) אלצאנע ואח'), ונוכח קביעת בית המשפט שם כי הונחה תשתית ראייתית נסיבתית בעוצמה נמוכה שלא מצדיקה המשך מעצרם, שוחררו לחלופת מעצר.

- ת"פ 53055-07-23 (שלום באר שבע) מדינת ישראל נ' מוסא אלעביד - המשיב 1 הורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של התחזות כאחר בכוונה להונות, והחזקת סם לצריכה עצמית, והופנה לבחינת עניינו אצל שירות המבחן. בין הצדדים הושגו הסכמות עונשיות הכפופות לאישור שירות המבחן, ואשר אינן כוללות רכיב של מאסר בפועל.

 

9.  המשיב 2 נעדר עבר פלילי.

 

10.  ראש וראשון בבחינת הצלע של חלופת המעצר, היא מענה חיובי לשאלת האפשרות לתת אמון בנאשמים (בש"פ 1903/18 רפאל מרואני נ' מדינת ישראל (נבו 10.4.2018)‏‏). נדבך זה בלעדיו אין, ובמידה והתשובה היא שלילית, הרי שיהא קושי משמעותי להמשיך במבחן הדו-שלבי. בהחלטה זו, כמו גם בהחלטות נוספות, חזר בית המשפט העליון על העיקרון לפיו "מקום בו נקבעו המלצות שליליות בתסקיר המבחן בהתייחס לאפשרות השחרור לחלופת מעצר, יתן בית המשפט משקל משמעותי להמלצות אלו".

ראו גם בש"פ 5325/21 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 9.8.2021)‏‏; בש"פ 4362/22 מדינת ישראל נ' פראס טוטח (נבו 1.7.2022)‏‏.

 

11.  בדיון בפני לאחר שנחקרו הערבים המוצעים, טענה באת כח המבקשת כי אין לתת אמון במשיבים, וכי האמור בתסקירי שירות המבחן ביחס לשניהם מטיל דופי ביחס לאפשרות לתת בהם אמון. כמו כן אף ביחס לערבים, הרי שאלה לא הותירו רושם טוב, ועל כן הם אינם מהווים חלופה מתאימה.

 

ביתר פירוט ביחס למשיב 1 הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, לקשריו השליליים, לצורך בטיפול אינטנסיבי ביחס לדפוסי חייו, ולהתרשמות כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. כמו כן שניים מהערבים נמצאו כלא מתאימים על ידי שירות המבחן. עוד הפנתה לעברו הפלילי המכביד, לכך שהמאסר המותנה לא הרתיעו, לשני כתבי האישום התלויים ועומדים כנגדו, ועל כן אין לתת בו אמון ויש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

 

באשר למשיב 2, ולמרות שיש הבדל בינו לבין משיב 1 הן בשל העדר עבר פלילי והן בשל המלצת שירות המבחן והתרשמותם מהערבים, הרי שהוא התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן, נוטה להיגרר, וקיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. באשר למפקחים התרשמה שהם לא מעורים בחייו, הוא לא שיתף אותם בקשייו והם לא היוו עבורו גורמים תומכים. כל אלה, בשילוב העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מביאים לדבריה למסקנה שיש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

 

12.  באת כח המשיב 1, ביקשה להורות על שחרורו לחלופה המוצעת. הפנתה לכך ששירות המבחן מבקש לבחון התאמתו לבית המשפט הקהילתי, וכי עניין זה בשילוב עם שחרורו למעצר בית מלא, יכולים לתת מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממנו.

 

כמו כן לדבריה מחומר החקירה עולה כי ישנה מעורבות של בעל הרכב באישום הראשון, והדבר מפחית מעוצמת הראיות ומעילת המעצר. הערבים שהוצעו נורמטיביים, והגם שלא נמצאו מתאימים על ידי שירות המבחן הרי שבאולם ההתרשמות הייתה כי מבינים את תפקידם. התמריץ לביצוע העבירות הוא כלכלי.

 

עוד ביקשה לבחון אפשרות לעבות את החלופה ואף לבחון מעצר באיזוק אלקטרוני.

 

13.  באת כח המשיב 2 ביקשה לאמץ המלצת שירות המבחן, הפנתה לדבריו בתסקיר כי הוא לא מכיר את המשיבים האחרים וכי המשיב 1 חבר של אחיו. הוא חש בושה וצער ממעצרו ומעשיו. הערבים שהוצעו נורמטיביים ואף הביעו בדיון את תחושותיהם ביחס למיאוס התנהגותו.

 

לדבריה זו מעורבותו הראשונה של בפלילים, יש תמיכה משפחתית רחבה, ועל כן הוא צפוי להיכנס לתהליך שיקום ארוך בליווי שירות המבחן.

 

14.  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי שאין לתת אמון במשיב 1, הן בשל כך שעברו מלמד כי הוא נטוע עמוק בעולם הפשע בכלל, ובתחום גניבות כלי רכב ועבירות רכוש אחרות בפרט, נוכח העובדה כי המאסרים המותנים לא הרתיעו - לא בהרשעתו הקודמת ולא בהסתבכותו הנוכחית - מלשוב לבצע עבירות, העובדה כי שוחרר רק בחודש פברואר האחרון והספיק להסתבך בשלושה מקרים נפרדים של גניבות רכב, וכן הדברים שמצא שירות המבחן אשר אף הם מגלים כי קיימת מסוכנות של ממש לשלום הציבור ורכושו מצדו של המשיב 1.

 

15.  אף מתווה החלופה שהוצע, כפי שנקבע על ידי שירות המבחן, וכפי שאף אני התרשמתי בעצמי, הותיר עלי רושם כי הערבים לא מקורבים אליו, לא מהווים עבורו דמויות סמכותיות ומציבות גבול, הביעו רצון לסייע לו תוך תחושה כי יש להם תקוות שווא שיוכלו להציב לו גבול. ביחס לערבה פירא, מצאתי כי היא אינה מכירה אותו ואת עברו, וכי היא לא בפוזיציה המאפשרת לה להטיל עליו מרותה. ביחס לחברו סאלם, מעבר לכך שהשיב לשלילה ביחס לחקירה פלילית בעניינו ולאחר מכן עומת עם חקירה משנת 2019 אותה אישר, הרי שלא התרשמתי כי הוא פנוי לתפקיד זה, וממילא הוא אמור להיות גורם משלים לפירא. מכל מקום, מתווה החלופה בכללותו אין בו כדי לתת מענה הולם למסוכנות העולה ממנו.

 

16.  נוכח כל האמור אני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים כנגדו.

 

17.  פרוטוקול זה מהווה צו מעצר.

 

18.  ביחס למשיב 2, מצאתי כי עניינו שונה, וזאת הן בשל כך שהוא נעדר עבר פלילי, ונוכח האמור בתסקיר שירות המבחן. כמו כן התרשמותי הישירה מהערבים שונה בתכלית מאלה שהוצגו על ידי המשיב 1. התרשמתי כי הערבים רציניים, מבינים היטב את תפקידם, הביעו מפח נפש מהמעשים המיוחסים לו, ועמדו בתוקף על התחייבותם לפקח באופן הדוק על המשיב 2 ולדווח באופל בלתי מסויג למשטרה על כל הפרה מצדו.

 

התייחסות שירות המבחן ביחס למשיב זה שונה בתכלית מזו של המשיב 1. הוא אינו נטוע בעולם הפשע, ונראה כי השארתו במעצר עשויה אף להעמיק מעורבותו בעולם העברייני מעבר למעשיו נשוא כתב האישום. מאחר שישנה חלופה טובה, ומאחר שיש בה כדי להשיג את מטרות המעצר בדרך שפגיעתה בו פחותה, הרי שמדובר ב"חליפת מעצר" טובה ובדעתי לאמצה.

 

19.  נוכח התרשמותי זו, אני מורה על שחרור המשיב 2 בתנאים הבאים :

 

א.  מעצר בית מלא בבית הוריו ברח' אלתקוא 23, ברהט.

 

ב. המשיב ישהה במעצר הבית כשהוא כל העת נתון תחת פיקוחם המלא והצמוד של לפחות אחד מהערבים הבאים -

גב' רצאילה אבו זעילה ת.ז. 021880869, טלפון 052-7347329.

מר יוסף אבו זעילה ת.ז. 026133421, טלפון 052-7335543.

מר איראן אבו זגילה ת.ז. 039806021 , טלפון 052-8391996.

מובהר למשיב כי נאסר עליו לצאת ממקום מעצר הבית בכל שעות היממה אלא אם יוזמן לדיון במשפטו. מותרת יציאה לטיפולים רפואיים דחופים בליווי ובפיקוח. היציאה תהא בדרך הקצרה ביותר האפשרית. מובהר למשיב כי אם יפר את ההוראות - ייעצר.

 

ג. הפקדה כספית על סך של ₪10,000. ההפקדה היא תנאי לשחרור.

 

ד. התחייבות עצמית על סך של ₪30,000.

 

ה.  ערבות צד ג על סך של ₪30,000. הערבות תיחתם על ידי הערבים הנ"ל.

 

ו. צו עיכוב יציאה מהארץ עד לתום ההליכים. רשמתי בפני הצהרת המשיב כי הוא אינו מחזיק בדרכון תקף.

 

ז.  מעמיד את המשיב תחת צו פיקוח מעצרים למשך שישה חודשים מהיום.

 

אם לא יעמוד המשיב בתנאים הנ"ל, יובא בפני שופט בתוך 48 שעות.

 

מוסבר למשיב ולערבים כי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור תקים עילת מעצר ללא צורך בקיום דיון, וכן עילה לחילוט הערבויות.

 

המזכירות תעביר החלטתי לשירות המבחן.

 

זכות ערר כחוק.

 

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ה, 18 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.