1.  זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירת רצח - מיום 26.09.2024.

2.  עובדות כתב האישום:

א.  עובר לאירועים נשוא כתב האישום, וולרי אוסדצ'י (להלן: "המנוח"), יליד 22.08.1964, והמשיב היו חברים.

ב. עובר לאירועים שיתוארו להלן, התגורר המשיב בדירה בבאר-שבע (להלן: "הדירה"). המשיב החזיק בדירה אוסף סכינים (להלן: "אוסף הסכינים").

ג. בתאריך 26.09.2024 בשעה 20:22, או בסמוך לכך, הגיע המנוח יחד עם המשיב לדירה על מנת לאכול ולשתות אלכוהול.

ד. במועד הנ"ל בטווח השעות 00:14-22:20, במהלך המפגש, התגלע ויכוח בין המשיב לבין המנוח, במהלכו ובנסיבות שאינן ידועות במדויק למאשימה, אחז המשיב בסכין חדשה שאורך להבה 21 ס"מ מתוך אוסף הסכינים, ודקר את המנוח באמצעותה, דקירה אחת עמוקה בחזהו משמאל.

ה.  בעוד שהמנוח התבסס בדמו, המשיב נמנע מלהעניק לו עזרה או טיפול רפואי, ולא הזעיק עזרה באופן מידי. המשיב התקשר לאחיו דימטרי פומיצ'וב (להלן: "אחיו") וביקש ממנו להגיע לדירה, ואמר לו שהרג אדם או מילים דומות לכך. בהמשך, התקשר המשיב לאמו לודמילה פומיצ'וב ולבתו אנסטסיה פומיצ'וב, וגם להן אמר שהרג אדם או מילים דומות לכך, וביקש מהן להגיע לקחת את החתול שלו שלא יישאר בדירה.

ו. עם הגעתו של אחיו לדירה, המשיב הציע לו לשבת לשתות עמו אלכוהול, בהמשך לאמור, התווכח המשיב עם אחיו אשר רצה להזמין אמבולנס והמשיב סירב. כל זאת בעוד המנוח מוטל בדירה מתבוסס בדמו. לאחר זמן מה, בשעה 01:35, הוזמנה משטרה למקום באמצעות גיסתו של המשיב לבקשת אחיו. בשעה 01:53 הגיע לדירה הפרמדיק דוד כהן (להלן: "הפרמדיק") אך המשיב לא פתח לו את הדלת, ואף לאחר שהסכים לפתוח את הדלת, וכשנשאל על ידי הפרמדיק מה אירע למנוח, המשיב מסר בכזב כי המנוח נפל.

ז.  כתוצאה ממעשי המשיב נגרם למנוח פצע דקירה בחזה משמאל, נזקים בשתי הריאות ובכלי דם ראשי בחזה שהביאו למותו. בנוסף, מעשי המשיב גרמו למנוח שטפי דם בזרועות.

ח.  המשיב במעשיו לעיל, גרם באדישות למותו של המנוח.

3.  ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, עתר להפנות את המשיב לקבלת תסקיר מעצר מאת שרות המבחן, אשר יבחן חלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בפיקוח בני משפחה, ולחילופין, בית אבות בנהריה. נטען, כי מדובר במשיב בן 60, נעדר עבר פלילי, תנאי כליאתו קשים. (הסנגור הפנה לבש"פ 3773/15, פלוני נ' מדינת ישראל, שעניינו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הריגה) מנגד, ב"כ המבקשת עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ללא צורך בהפניית המשיב לקבלת תסקיר של שרות המבחן, וזאת בהינתן חומרת העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום, המגלמת רמת מסוכנות גבוהה שלא ניתן לאיינה באמצעות חלופה. עוד בהינתן החשש שהמשיב יסכן את ביטחון האדם והציבור. עוד בהקשר זה נטען, כי המשיב הוכיח במעשיו כי הוא מסוכן עד מאוד. המשיב, ללא כל סיבה ממשית, דקר את המנוח בחזהו וגרם למותו. עוד נטען, כי לחובת המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין, וזאת לאור הקרבה שלו לעדים המרכזיים בתיק.

עוד הפנה ב"כ המבקשת לעובדות כתב האישום, שכן לאחר שהמשיב דקר לכאורה דקירה עמוקה בחזהו של הקורבן, ובעוד שהמנוח מתבוסס בדמו, המשיב נמנע מלהעניק לו עזרה או טיפול רפואי, ולא הזעיק עזרה באופן מידי. עוד נטען, כי כאשר אחיו של המשיב הגיע לדירה, המשיב הציע לו לשבת לשתות עמו אלכוהול והתווכח עם האח אשר רצה להזמין אמבולנס והמשיב סירב. כל זאת, בעוד המנוח מוטל בדירה ומתבוסס בדמו. רק לאחר זמן מה, בשעה 01:35, הוזמנה משטרה למקום באמצעות גיסתו של המשיב לבקשת אחיו. גם כאשר בשעה 01:53, הגיע לדירה הפרמדיק דוד כהן, המשיב לא פתח לו את הדלת, ואף לאחר שהסכים לפתוח את הדלת, וכשנשאל על ידי הפרמדיק מה אירע למנוח, המשיב מסר בכזב, כי המנוח נפל.

4.         הלכה היא, כי גם כשקיימות עילות מעצר כנגד משיב, על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופת מעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל, אם לאו, כקבוע בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי. לא אחת בדיקה זו דו שלבית היא: תחילה בוחן בית המשפט אם ניתן להסיר את המסוכנות (או עילת מעצר אחרת) על ידי חלופת מעצר כלשהי. אם מגיע בית משפט למסקנה חיובית, עליו לבחון חלופות מעצר קונקרטיות המוצעות לו, ואת מידת התאמתו (ראה בש"פ 9447/04 זבידאת נ' מ"י). עם זאת, בית המשפט העליון בשורה של החלטות, קבע כי מקום בו נסיבות העבירה אינן מתיישבות עם בחינת חלופת מעצר, הרי שאין טעם לבחון חלופה קונקרטית. יפים לעניינינו הדברים כפי שתומצתו בבש"פ 27/15 עלי יונס נ' מ"י:

             "השאלה העומדת להכרעה היא, האם יש להורות על עריכת תסקיר בעניינו של העורר, לשם בחינת חלופת מעצר קונקרטית, או שמא יש לקבוע כי כל חלופת מעצר לא תסכון, על-מנת לאיין את מסוכנותו של העורר. כפי שנקבע בבש"פ 5985/08 אבו ואסל נ' מדינת ישראל (10.7.2008) '... במקרים בהם מגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי חלופת מעצר לא תוכל להפיג את המסוכנות הנשקפת מנאשם (או להפיג את עילת המעצר הקיימת נגדו), אין מקום לבחון חלופת מעצר פרטנית בעניינו של אותו הנאשם' (וראו גם, בש"פ 10776/07 פלוני נ' מדינת ישראל (30.12.2007); בש"פ 3391/13 עווידה נ' מדינת ישראל (20.5.2012); בש"פ 8314/12 ג'עברי נ' מדינת ישראל (27.11.2012))" (החלטת השופט א' שהם בבש"פ 4187/13 בראזי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (18.6.2013) (להלן: עניין בראזי)).

            "אכן, תסקיר המעצר הוא כלי עזר חשוב בבואו של בית המשפט לבחון האם ניתן לאיין מסוכנות הנשקפת מנאשם בדרך של חלופת מעצר. יחד עם זאת, כאשר מסוכנותו של הנאשם כה רבה עד שלא ניתן לאיין אותה בשום צורה, לא נדרש בית המשפט לבקש תסקיר מעצר. כך הם הדברים במקרה הנוכחי" (החלטת השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 4268/13 פרינץ נ' מדינת ישראל (20.6.2013)).

"אכן, על פי פסיקתו של בית משפט זה, קיימים מקרים בהם בגדר הדיון בבקשה לעצור נאשם עד לתום ההליכים אין מקום לפנות לשירות המבחן ולהורות על הגשת תסקיר מעצר. בעיקר יפים הדברים כאשר מדובר בשילוב של עבירות חמורות שעצם ביצוען מעיד על מסוכנות בדרגה גבוהה עם נאשם שעל פני הדברים יש לגביו אינדיקציות מהן עולה שדי ברור שלא ניתן ליתן בו אמון, או שמדובר בחשש ממשי של הימלטות או שיבוש הליכים" (החלטת השופט צ' זילברטל בבש"פ 8832/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (5.1.2014)).

עוד לעניין זה ראה בש"פ 1660/15 מחמד מסעד נ' מדינת ישראל (לעורר יוחסה עבירה של ניסיון רצח), שם דחה בית המשפט העליון את הערר שהגיש העורר כנגד ההחלטה שלא להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו בטרם ההחלטה על מעצרו של עד תום ההליכים.

5.  לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועל רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, לא מצאתי כי המקרה הנדון, נמנה על המקרים המאפשרים עריכת תסקיר מעצר שיבחן חלופה, וזאת מהטעמים והנימוקים שעמד עליהם ב"כ המבקשת כמפורט לעיל בטיעוניו.

באשר לבש"פ 3773/15, שהפנה אליו ב"כ המשיב - הנסיבות והעובדות שונות מהמקרה שבפנינו, גם ביחס להוראות החיקוק וגם ביחס לחלקו של הנאשם שם (הריגה/רצח).

לטעמי, העובדות המתוארות בכתב האישום, מלמדות על מסוכנותו הגבוהה של המשיב לשלום הציבור וביטחונו. מסוכנותו של המשיב מתגברת אף בשים לב להתנהלותו האדישה כלפי המנוח כמתואר בעובדות כתב האישום לאחר שרצח את המנוח. לצד האמור, גם מתווסף החשש לשיבוש הליכי משפט, בהינתן שהעדים המרכזיים הם בני משפחתו של המשיב.

6.  אשר על כן הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

פרוטוקול זה ישמש כצו מעצר.

עותק ההחלטה יישלח לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשפ"ה, 03 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.