"שב"ס יאפשר לקיים את האירוע בהתאם לחלופה 11 ב לתשובה שהוגשה היום, בהתאם לנהלי שב"ס, וככל שיתעורר קושי או תהיינה השגות למי מהצדדים ביחס לאופן קיום האירוע כמפורט בסעיף 11 ב, יגיש הודעה בענין עד ליום 6.1.2025 בשעה 10:00 ותינתן החלטה ללא דיון נוסף."

6. היום (06.01.25)הגיש שב"ס הבהרה ולפיה כוונתו לא הייתה לאפשר את קיום הארוע בין כתלי הכלא, אלא רק ביקור מיוחד לאחר הארוע, וכי אין באפשרותו לקיים ארוע מסוג זה בכלא, הן בשל מגבלות כוח אדם ומקום וכן מאחר שהדבר יהווה תקדים ביחס לאסירים או עצורים אחרים.

7. בנסיבות אלה אני נדרש לשוב וליתן החלטה בבקשה על בסיס טענות הצדדים בכתב והדיון שהתקיים ביום 5.01.25.

דיון והכרעה

8. כב' השופט י' טורס, ס"נ, סיכם את ההלכה בבקשות מסוג זה במ"ת 12992-11-19 ממיסטבלוב נ' מדינת ישראל, (החלטה מיום 12.01.2020):

"כידוע בנושאים מסוג זה קיימים שני מסלולים בהם רשאי העצור לפסוע. ההליך הראשון הוא ההליך המנהלי במסגרתו על העצור לפנות לשב"ס בבקשה ליציאה בליווי. ככל שבקשתו תסורב עומדת לו הזכות לפנות לעתירת אסיר. המסלול השני הוא המסלול הפלילי במסגרתו רשאי העצור לפנות בבקשה לעיון חוזר ובית המשפט רשאי להורות על שחרורו לתקופה קצובה מהמעצר לצורך השתתפות באירוע המשפחתי (להרחבה ראו בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' דניס קורבקוב (15.8.17))".

על המסלולים השונים ר' גם בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' דניס קורובקוב (פורסם בנבו).

9. במקרה הנוכחי המשיב עותר ליציאה בליווי שב"ס לברית של בנו. נושא זה אינו בסמכותי, אלא בסמכות שב"ס בכפוף לעתירת אסיר. לבית משפט זה אין סמכות להורות לשב"ס להוציא את המשיב בליווי סוהרים. אלא שאפילו היה הדבר בסמכותי דין הבקשה להדחות מהטעמים שיפורטו.

10. במקרה זה ומבלי להקל ראש בחשיבות הרבה של המשיב להשתתף בברית של בנו, לא ניתן להתעלם מהסיכון הגבוה הנשקף מהמשיב בפרט כלפי המתלוננת, אותה לא נרתע מלתקוף באלימות חמורה, כאשר הייתה בהריון עם בנם המשותף, שכעת הוא מבקש להשתתף בבריתו,אך גם כלפי רשויות אכיפת החוק וכלפי רופאה שבדקה אותו, כפי שעולה מעובדות כתב האישום בהן הודה והורשע. על כן בקשתו של המשיב כי אורה לשב"ס להוציאו לברית בניגוד להוראות הפקודה חורגות מתחום סמכותה של הערכאה הנוכחית ואינני רואה טעם מוצדק לעשות זאת.

11. כך גם אין מקום לחייב את שב"ס לערוך את הארוע בין כתלי בית הכלא בניגוד לפקודות ולנהלים דבר שגם יגרור ריבוי בקשות דומות ויטיל על שב"ס נטל כבד בשים לב למגבלות כוח אדם ומקום.

בעניין זה ר' גם בש"פ 2179/22 ליאור גלאם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) שם נפסק כי " ...גם במסגרת המסלול הפלילי על בית המשפט ליתן משקל לנוהלי שב"ס ולמדיניות הנקוטה בידי מערכת בתי הסוהר".

12. כאמור לא ניתן להתעלם מהעבירות החמורות שבהמשיב הודה בהן בכתב האישום המתוקן ובכלל זה תקיפת בת זוגו כשהיא הייתה בהיריון (ארוע מספטמבר 2014), וכאשר היא נמצאת בבית עם שני ילדיהם הקטינים (יליד 2017 ו-2019)תוך שהוא מושך אותה בשיער ראשה, נושך אותה בראשה ותולש את שערותיה, בעקבות כך פונתה בת הזוג באמצעות מד"א לבית חולים ואושפזה למשך 3 ימים. קדם לכך ארוע נוסף מאוגוסט 2024 אז איים עם סכין על בת הזוג שהייתה בהריון. כל אלה מלמדים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמבקש.

13. יתרה מכך גם במהלך מעצרו של המבקש, הוא התנגד למעצר השתולל, בעט בשוטרים דחף אותם וקילל אותם נמרצות. כאשר נלקח לבדיקה פסיכיאטרית איים על הרופאה שבדקה אותו וקילל אותה (ר' סעיםפים 4 - 6 לאישום השני מעובדות כתב אישום מתוקן שבו הודה המבקש).

14. לאור כל האמור ובשים לב למסוכנות הנשקפת מהמשיב, אין מקום לאפשר את קיום הארוע בין כתלי הכלא ואין מקום לאפשר את יציאתו של המבקש בליווי שב"ס לארוע.

15. כפי שציין שב"ס - המבקש יהיה רשאי להשתתף בארוע באמצעות תיעוד חזותי למשך 30 -40 דקות. בנוסף ניתן יהיה לתאם ביקור של בני המשפחה לאחר הארוע, למועד קרוב ובכפוף להגשת בקשה מתאימה לשב"ס וכאמור בתשובת שב"ס מהיום (06.01.25).

בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' טבת תשפ"ה, 06 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.