1.             עניינה של ההחלטה בקשת בא-כוח המערער לעיכוב מתן פסק הדין לאחר שטיעוני הצדדים בערעור נשמעו במלואם ביום 19.1.2023.

           יצוין כי הבקשה הוגשה לאחר שפסק הדין נכתב, נחתם והצדדים יודעו כי פסק הדין יפורסם ביום 26.2.2023.

2.             בנימוקי הבקשה לעיכוב מתן פסק הדין, נכתב כי לנוכח מעצרו בימים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה של השותף השלישי בפרשייה המיוחסת אף למערער, נדרשת בחינת השלכות מעצרו וחקירתו של שותף זה. עוד נטען כי ככל הנראה יוגש נגדו כתב אישום בימים הקרובים וכי יש בכך "פוטנציאל" לשנות את תמונת המצב או להשפיע על עניינו של המערער דנן.

3.             לנוכח הגשת הבקשה, התבקשה תגובת המשיבה, ובא-כוחה ציין כי "אין בעובדה ש-"האחר" נעצר ונחקר כדי להשפיע על המסכת הראייתית האיתנה נגד המערער", אך יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, המשיבה אינה מתנגדת לעיכוב זמני של מתן פסק הדין וכן להשלמת טיעון מטעם המערער.

4.             לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה, נעתרנו לבקשה והורינו על עיכוב מתן פסק הדין, תוך שהבהרנו כי אין אנו מביעים בשלב זה עמדה ביחס לטענות הצדדים לגוף הדברים – קרי, למשמעות מעצרו של השותף השלישי על עניינו של המערער דנן, ככל שישנה. בנוסף, ביקשנו כי המשיבה תגיש הודעת עדכון ביחס להתקדמות ההליך נגד "האחר" ככינויו בכתב האישום, ותעדכן את משפחת נפגע העבירה על החלטה זו והרקע לה.

5.             ביום 13.3.2023 הוגש כתב אישום נגד השותף השלישי המייחס לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), כנוסחו עובר לרפורמה בעבירות ההמתה, ובהתאם עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(2) לחוק, לצד עבירות נוספות.

6.             בעקבות כך, ולאחר שבא-כוח המערער עיין בחומרי החקירה שנאספו נגד השותף השלישי, שב והודיענו כי לדידו "מתבקש בית המשפט שלא לתת כלל פסק דין בערעור, ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שישקול את צעדיו ביחס להתקדמות ההליך" נגד השותף השלישי. זאת, הואיל ואילו יזוכה זה האחרון מעבירת הרצח אזי "יש לזכות כמובן את המערער מעבירת הרצח".

           מנגד, בא-כוח המשיבה מדגיש כי חקירותיו של השותף השלישי "לא שפכו אור ראייתי נוסף" והן אינן משנות את "התשתית הראייתית האיתנה לחובת המערער". כך גם הובהר כי אין כל חדש בטענות בא-כוח המערער אשר אינן אלא חזרה על טענותיו בערעור שהוגש ונשמע בפני בית משפט זה.

7.             לאחר שעיינו היטב בבקשת המערער ובתגובה לה, לא מצאנו להוסיף ולעכב את מתן פסק הדין בערעור או לחלופין להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי. בחלוף כחודשיים מהמועד המקורי למתן פסק הדין; לאחר שאיפשרנו לבא-כוח המערער, לפנים משורת הדין, ארכה לעיין בחומרי חקירת השותף השלישי ולהגיש השלמת טיעון בהתייחס להשלכות מעצרו וחקירתו של השותף השלישי על ענייננו-שלנו –בשלה העתלמתן פסק הדין.

           יודגש כי כלל לא נטען כי התגלתה ראיה המשנה את פני הדברים באופן כלשהו, ודאי שלא מהותי, אשר בכוחה להשפיע על תוצאת פסק הדין. אף לא הוצגה עילה אחרת בדין המצדיקה את עיכוב ההכרעה בערעור, בפרט, מקום בו טענות הצדדים באשר למשמעות העובדה כי השותף השלישי לא הורשע במעשים, כאשר בעת ההיא טרם נתפס וטרם הוגש נגדו כתב אישום–היו במוקד הערעור.

           הבקשה נדחית אפוא.

           ניתנה היום, ‏כ"ו בניסן התשפ"ג (‏17.4.2023).

_________________________

22011020_J14.docx 

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,