1

תאריך הישיבה:                  ד' באב התשע"ד (31.7.14)

בשם המערערת ב-ע"פ 1385/14

והמשיבה ב-ע"פ 2000/14:    עו"ד זוהר ארבל

בשם המשיבה ב-ע"פ 1385/14

והמערערת ב-ע"פ 2000/14:: עו"ד נורית הרצמן

בשם שירות המבחן למבוגרים:                                           עו"ס ברכה וייס

2

           סברנו על פני הדברים כי פסק הדין קמא הקל עם המערערת – המשיבה, נוכח חומרת הפרשה, של סחיטה באיומים ורקע ההשתלשלות הטראגית שסופה בהתאבדות המנוח שנסחט. עם זאת מצאנו, ולא בלי לבטים, כי בנסיבותיה האישיות של המערער בכל הקשור בילדיה, ניתן להסתפק בעונש שהושת – 18 חודשי מאסר בפועל, ואין זה נחוץ כי המדינה תעמוד על מיצוי עונש המאסר במסגרת ערעור. המלצנו איפוא לצדדים לחזור בהם מן הערעורים, פרט לנושא הפיצוי שבית המשפט קמא לא השית. הצדדים הסכימו להצהרה וכן הגיעו להסכמה באשר לטיעון חופשי בקשר לפיצוי, אשר ישולם לאחר שחרור המערערת ממאסרה. המערערת קיבלה בסופו של יום 10,000 ₪ מן המנוח במסגרת הסחיטה (שיק של 10,000 ₪ לא נפרע לבסוף). החלטנו כי סכום הפיצוי יעמוד בנסיבות על 25,000 ₪ (הכולל את החזר הכסף שנתקבל). ערעור המדינה מתקבל בנקודה זו. הסכום ישולם לאחר השחרור, בעשרה תשלומים חודשיים שוים החל מחודש לאחר השחרור (לרבות שחרור על תנאי). בנתון לכך נמחקים הערעורים בכל הנוגע למאסר ולמאסר על תנאי, ואלה יישארו בעינם.

           ניתן היום, ‏ד' באב התשע"ד (‏31.7.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14013850_T06.doc  רח