1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד"ר אוהד גורדון) מיום 26.12.16 בת"פ 26991-02-15.

כללי

1.       המערער הורשע בגרימת חבלה חמורה שלא כדין, בניסיון לגרום לפציעה כשהעבריין מזויין ובעבירה של החזקת סכין. המערער נדון ל- 19 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים, באופן שארבעה חודשים ירוצו בחופף והיתר במצטבר, ובסך הכל 21 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו. כמו כן הוטלו שני מאסרים על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.       ואלה המעשים: ביום 22.9.14, בשעה 17:50 לערך, נכנס הנאשם לביתו של המתלונן, הנמצא בעיר העתיקה בירושלים בסמוך לבית המערער, יחד עם אחר. השניים התווכחו עם אשת המתלונן, ובתגובה לבקשת המתלונן מהמערער ללכת לביתו, הטיח בו המערער ממרחק קצר ובעוצמה כוס זכוכית ובה תה חם. הכוס פגעה במתלונן וחתכה את אוזנו השמאלית. לאחר מכן נכנס המערער לביתו, נטל סכין, עלה לגג הבית וזרק את הסכין על אשת המתלונן ובנותיהן, אך הסכין לא פגעה בהן. המערער זרק גם אבנים ורעפים ארצה. לאחר מכן, עזב את המקום ודלק אחרי המתלונן שפנה לקבלת טיפול רפואי במרפאה סמוכה. בדרכו נטל המערער קרש, וכשפגש במתלונן היכה בו באמצעות הקרש ופגע בידו. הקרש נשבר מהמכה, אך המערער לקח את אחד השברים והיכה באמצעותו את המתלונן באזור החזה. כתוצאה ממעשי המערער נגרמו למתלונן חבלות וחתכים והוא נזקק לתפרים.

טענות הצדדים     

3

3.       המערער טוען כי העונש שנקבע הינו כבד מאוד בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, וכי כנראה נבע מהתנהגותו של המערער במהלך ניהול התיק. נטען כי בתחילה הודה המערער במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, המקל עמו באופן משמעותי. לאחר שהוכן תסקיר שירות המבחן ובטרם נשמעו טיעונים לעונש, חזר בו המערער במפתיע מהודאתו, ולבקשתו נוהל התיק עד תום. המערער טוען כי אין להחמיר עם המערער רק משום שבחר לנהל את התיק והאמין בגרסתו, לפיה הוא היה קורבן לתקיפה מצד המתלונן, ממנה נפצע ונזקק לטיפול. המערער טוען כי יש להתחשב לקולה בנסיבות חייו הקשות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, ובכך שהחל הליך גמילה ומקבל תמיכה ממשפחתו. נטען כי את העבירות ביצע במהלך תקופה קשה בחייו, ותיק זה היה אחרון ברשימת התיקים שנפתחו נגדו ובגינם ריצה עונשי מאסר ושוחרר לאחרונה. הוסף כי המערער עבר הליך גמילה עוד בטרם מאסרו והוא ממשיך בגמילה בין כותלי הכלא. המערער ערך "ניקוי שולחן" באשר לעניינים אחרים אשר היו תלויי נגדו ועניין זה הנו האחרון הרובץ לפתחו. עונשו חמור ויש להקל בו.

          המשיבה טענה כי יש לדחות הערעור. נטען כי נקבע מתחם ריאלי. למרות עברו המכביד בית משפט קמא מיקם את עונשו באמצע המתחם בלבד, הופעלו במצטבר שני חודשים מששת החודשים המותנים שהיו תלויים נגדו. בית משפט קמא הביא בחשבון טענות המערער לקולה. וכן, בית משפט אפשר לקבל תסקירי שירות מבחן מהם עולה כי המערער לא שיתף פעולה ובחר שלא ללכת להליך שיקומי.

תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 32 שנים, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאים 4-10, סיים 8 שנות לימוד, מגיל 17 משתמש בסמים וכיום מכור לסמים. המערער גדל במשפחה שתוארה כלא נורמטיבית ובכלל זה תפקוד לקוי של האב המכור לסמים. בשנת 2011, חודשים ספורים לאחר שסיים המערער הליך טיפולי ממושך של 9 חודשים, הוא שב לעשות שימוש בסמים. בעברו של המערער 6 מאסרים בפועל מאז שנת 2008 בגין מעורבותו בפלילים, הכוללת עבירות סמים, אלימות ורכוש. שירות המבחן התרשם כי המערער נוטה לאלימות ואימפולסיביות במצבי לחץ, ונזקק לטיפול משמעותי ואינטנסיבי מסמים, אך המערער שלל מוכנות להשתלב בהליך כזה. כמו כן, המערער לא לקח אחריות על ביצוע העבירות ואינו ער לחומרת מעשיו ולפגיעה במתלונן. לפיכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו.

דיון

5.       דין הערעור להידחות.

4

לזכות המערער יש להביא, במכלול השיקולים, את נסיבותיו האישיות, נסיבות חייו והתמכרותו לסמים, כפי שפורט בהרחבה בתסקיר שירות המבחן. כמו כן, יש להתחשב בזמן שחלף מעת ביצוע העבירות. מאידך, מעשיו של המערער חמורים ונפרשים על פני אירוע מתמשך, בו פעל המערער ללא לאות ובנחישות במטרה לפגוע במתלונן, יליד 1958, באשתו ובבנותיהם בצורה קשה, ולא חדל ממעשיו גם לאחר שהמתלונן נפגע. בהקשר זה עמד בית משפט קמא על עוצמת התקיפה והאימה שחווה המתלונן, ולא בכדי כינה את התקיפה "מסע אלים". המתלונן לא קיבל אחריות על מעשיו, לא הפנים את חומרת העבירות, לא הביע אמפתיה כלפי המתלונן, לא ביטא חרטה ואף בשלב הטיעונים לעונש הוסיף לאחוז בעמדה קורבנית ומצמצמת. בנוסף, עברו הפלילי של המערער עשיר וכולל הרשעות מתחומים שונים, לרבות אלימות, בגינן ריצה תקופות מאסר וכן הוטל עליו מאסר מותנה שלא היה בו כדי להרתיעו מלבצע את העבירות דנן. שירות המבחן התרשם כי למערער דפוסי התנהגות עברייניים, נטייה לאימפולסיביות ולתוקפנות, אשר הם בצירוף להתמכרותו לסמים, משקפים סיכון של ממש. ברם, המערער אינו מוכן להשתלב בהליך טיפולי אינטנסיבי ואין אופק לשיקומו. באשר להתנהלות המערער שהובילה להארכה משמעותית בדיון במשפטו, מדובר בעניין שלא ניצב במוקד הכרעתו של בית משפט קמא. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים (בהסכמה).

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.