1

1.    המבקש הורשע על-פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' טפרברג) בת"פ 38046-07-15 בעבירת שוד בחבורה תוך שימוש באלימות ובעבירת שהייה בלתי חוקית, ונדון ל-5 שנות מאסר בפועל, ו-10 חודשי מאסר על-תנאי. כמו כן חויב המבקש בתשלום פיצוי כספי למתלוננות, בסך של 5,000 ₪. בהחלטה שניתנה ביום מתן גזר הדין האריך בית המשפט המחוזי את מועד תשלום הפיצויים לתקופה של 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.

2.    ביום 1.3.2017 הגיש המבקש ערעור על גזר הדין ובצדו הבקשה שלפנַי, במסגרתה מבוקש להורות על עיכוב ביצוע רכיב הפיצוי שבגזר הדין עד למתן פסק דין בערעור, המופנה בין היתר גם לרכיב זה. לטענת המבקש, נוכח המצב הכלכלי, שלו ושל משפחתו, "אין ידו משגת לשלם את מלוא סכום הפיצוי שהושת עליו באופן מיידי" (פסקה 7 לבקשה).

2

3.    דין הבקשה להידחות. בקשות הנוגעות לעיכוב ביצוע של רכיב פיצוי כספי בהליך פלילי נבחנות על-פי התנאים לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בהליך אזרחי (ע"פ 1630/15-ב' אבו גיליון נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (19.4.2015)). בענייננו, המבקש לא טען – וממילא גם לא הוכיח – כי אם ישלם את הפיצוי כעת, יתקשה לגבותו חזרה ככל שיצליח בערעורו. המבקש אף אינו טוען לקיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע תשלום הפיצוי (ע"פ 7957/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (23.09.2008); בע"מ 8193/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 13 (20.11.2008)). בנסיבות אלו, אין עילה להעתר לבקשה, וזאת אף מבלי שאדרש לשאלת סיכויי הערעור להתקבל. מכל מקום, לא למותר לציין כי טענת המבקש באשר למצבו הכלכלי נטענה על-ידו בבית המשפט המחוזי (פסקה 22 לגזר הדין), ויש להניח אפוא כי נלקחה בחשבון בעת קביעת רכיב הפיצויים.

4.    במידה ונסיבותיו האישיות אכן מצדיקות זאת, רשאי המבקש לפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות של רשות האכיפה והגבייה, לשם פריסת או דחיית תשלום החוב.

אשר על-כן, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

      ניתנה היום, ‏ז' באדר התשע"ז (‏5.3.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17019490_O01.doc  עב