1

נוכחים:

המערער

ב"כ המשיבה עו"ד אלון טנקג'י

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע בת"פ 120-14 (בית משפט השלום בפתח תקווה) בהסעת 5 שב"חים, בנהיגה בזמן פסילה ובהסעת נוסע אחד מעל המותר ברישיון הרכב ונידון ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, ל-8 חודשי פסילה בפועל, ל-10 חודשי פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 2,500 ₪.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער והמערער טוען בהודעת ערעור ארוכה שהגיש בעצמו ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא קיבל את הגנת הצידוק שהעלה בפניו ובפנינו.

לא למותר לציין כי המערער היה מיוצג בחלק מההליך בבית משפט קמא על ידי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית אך במהלך ההליך בפני בית משפט קמא ובהליך שבפנינו ייצג את עצמו.

2

מהכרעת הדין של בית משפט קמא עולה כי המערער הודה בעובדות כתב האישום, תחילה נטען שהוא זכאי להגנה עקב מחלת נפש ומחקירת הפסיכיאטר מטעם הפסיכיאטר המחוזי עלה כי הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין.

בהמשך הודיע המערער לבית משפט קמא שהוא אינו חולק על ממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית אך טען שמעשיו חוסים תחת הגנת הצידוק בהתאם לסעיף 34יג'(3)ו-(4) לחוק העונשין.

המערער כתב טיעונים בכתב בעניין זה ולאחר שבית משפט קמא עיין בטיעונים הוא קבע כי המערער לא עמד בנטל הראייתי להוכיח את קיומה של ההגנה על מנת לעורר ספק סביר ומשכך קבע כי לא הוטל ספק שמא מעשיו של המערער נושא הערעור חוסים תחת כנפי ההגנה.

בסיפא הכרעת הדין קבע בית משפט קמא שהוכח מעבר לספק סביר כי המערער ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום והרשיע אותו בביצוען.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, לא מצאנו בנימוקי הערעור שהגיש המערער בעצמו, בדברים שטען בפנינו ובספר שהגיש לעיוננו, אשר נכתב על ידו, ככל שהיה בידינו לקרוא בו, כדי לסתור את קביעת בית משפט קמא לפיה לא עומדת למערער הגנת הצידוק שהעלה בפניו.

המערער לא הוכיח, ולו עד כדי העלאת ספק סביר, כי הסיע את השב"חים בזמן פסילה כאשר הדבר היה דרוש באופן מיידי להצלת חיי אדם, שלמות גופו או למניעת נזק חמור לבריאותו וכן לא הוכיח שעשה את המעשה באדם כדין, תוך פעולה או טיפול רפואי שתכליתם טובתו או טובת הזולת.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור כלפי הרשעת המערער.

המערער לא העלה בנימוקי הערעור שהגיש בעצמו כל טענה כנגד העונשים שהוטלו עליו ואין תימה בכך שכן מדובר בעונשים מקלים, כאשר בית משפט קמא התחשב בערכים המוגנים בהם פגע המערער ובמדיניות הענישה הנוהגת בקשר לעבירה של הסעת שב"חים מחד, ובהודאת המערער בעובדות מאידך.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

#3#>

ניתן והודע היום י' טבת תשע"ז, 8/1/2017 במעמד ב"כ המשיבה והמערער.

3