המערערים, כלאחד בתורו, חזרו בהם מן הערעור שהגישו על הכרעת הדין, ומשכך הערעורים על הכרעת הדין נדחים. הדיון לפנינו התמקד אפוא בגזר הדין.

           לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לא ראינו מקום לשנות מהעונש שהושת על המערער 1. זאת בהינתן חומרת המעשים ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירות שבביצוען הורשע בנסיבותיהן ובראשן עבירת ההצתה.

           אשר למערער 2 – בהינתן חלקו במעשים הגם שבוצעו בצוותא,כאשר היוזמה של המערער 1 וגם לו המניע העיקרי; ובהינתן גילו הצעיר של המערער 2 ועברו הפלילי שאינו מכביד ושונה באופן מהותי מזה של המערער 1– סברנו כי כל אלה מצדיקים הבחנה משמעותית יותר בין העונשים שהושתו על השניים. משכך, אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל שהושת על המערער 2 על תקופה של 5 שנים. יתר רכיבי גזר דינו נותרים בעינם.

           ניתן היום, ‏ד' בכסלו התשפ"ג (‏28.11.2022).

22002440_G10.docx זפ