1

1.    ענייננו בשוד בחבורה, שוד דרכים. המשיב ושניים אחרים התנגשו קלות ברכב אחר (להלן: הג'יפ), תוך כדי שהם מביימים תאונה. נהגת הג'יפ (להלן: המתלוננת) עצרה, וכאשר ירד הנאשם מרכבו וניגש אליה, פתחה את החלון ושאלה לשלומו. או-אז משך המשיב את המתלוננת בשערה, הוציא אותה מהג'יפ והחל בנסיעה. המתלוננת אחזה במדרגת דלת צד הנהג בג'יפ ונגררה מספר מטרים, והמשיב בעט בה בידה ובראשנה, הפילה ארצה ונמלט עם הג'יפ. כתוצאה מכך המתלוננת נפצעה ואושפזה למשך יום אחד. ברכב הנשדד היו חפצים אישיים ומסמכים של המתלוננת (כמו תעודת זהות ורישיון נהיגה), וכן כרטיסי אשראי, פנקס שיקים, סמארטפון, אייפד וסכום של 2,000 דולר ו-4,700 ₪ במזומן.

2.    בגין כך הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירה של שוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובית משפט קמא השית עליו עונש מאסר בפועל של 32 חודשים, עונש מאסר על תנאי ופיצוי בסך 20,000 ₪ למתלוננת.

3.    על קולת העונש נסב ערעור המדינה, שהדגישה בערעורה הן את הנסיבות החמורות של המעשה והן את השלכותיו הקשות על המתלוננת.

2

      מנגד, הדגיש ב"כ המשיב את חרטתו, הודאתו, גילו הצעיר בעת המעשה (בן 22), נסיבות חייו הקשות, היעדר עבר פלילי, והתסקיר החיובי בעניינו, הן לפני גזר הדין והן כיום בין כתלי בית הסוהר.

4.    לאחר ששמענו טיעוני הצדדים, מצאנו כי נוכח נסיבותיו החמורות של המקרה והנזק הנפשי והרכושי שנגרם למתלוננת (שעד היום נאלצת להתמודד עם שיקים שחתימתה עליהם זוייפה), יש מקום לקבל את הערעור.

5.    אכן, בעבירות שוד קיים מנעד רחב של ענישה, אך לטעמנו המקרה דנן משתייך למקרי השוד החמורים באשר ענייננו בשוד דרכים בצוותא, בתכנון מראש, תוך הפעלת אלימות של ממש על המתלוננת שעקב כך ניזוקה בגופה, בנפשה וברכושה.

6.    בהינתן שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את העונש, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שחלף 32 חודשי מאסר בפועל שהושתו על המשיב, תעמוד תקופת המאסר בפועל על 38 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין ישארו בעינם.

7.    אנו תקווה כי המשיב יתמיד בטיפול בין כתלי בית הסוהר, וכי התנהגותו בכלא תעמוד לזכותו בבוא היום.

      ניתן היום, ‏כ"א בסיון התשע"ז (‏15.6.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17024540_E02.doc  עכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,