1

ניתן ביום 25 אפריל 2021

בשם המערער - עו"ד אהרון רשף

הנשיאה ורדה וירט ליבנה

1.      לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט עמיצור איתם; סע"ש 56548-09-19) מיום 4.4.2021 שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת המשיבה כנגד המערער.

הרקע לערעור

2.      ביום 23.9.2013 הגישה המשיבה תביעה לתשלום פיצויים על רקע סיום עבודתה אצל המערער (להלן גם: המשרד), בבית הדין האזורי בירושלים. ביום 18.12.2019 הוגשה תביעה שכנגד מטעם המערער. יצוין כי המערער הוא משרד עורכי דין, וכי באי כוחו של המערער הם עורכי דין באותו משרד.

2

3.      ביום 22.3.2021 התקיים דיון מקדמי ראשון בהליך. כעולה מן הפרוטוקול, במהלך הדיון העיר ב"כ המשרד את הדברים הבאים: "אבקש לציין שהקלדנית עשתה תנועה עם הראש כאילו היא לא מקבלת את דבריי. אבקש לציין שבית הדין העיר הערה שאינה מקובלת עלי בקשר לטענות חברי לפיהן לכאורה לא קיבל מענה לפניותיו המקדמיות, לפיה מדובר במשרד שעוסק בגבייה ולכן אין להתפלא". בהחלטה שניתנה במסגרת הדיון התייחס השופט איתם לדברים וקבע כי: "אשר לטענת ב"כ הנתבע בדבר העובדה שהקלדנית נדה בראשה, אבהיר שמותר לקלדנית לעשות תנועות באולם, ועצם הטענה לא ברורה ולא מכובדת. באשר לטענה שנשמעה הערה זו או אחרת בדבר עיסוקו של משרד הנתבע, אכן ההערה הושמעה על ידי, כבדיחה, כך הבהרתי לצדדים מיד בהמשך המשפט. ככל שהמשפט האמור פגע בב"כ הנתבע, מובעת בזה התנצלות".

4.      בעקבות הדברים, ביום 25.3.2021 הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה לפסילת השופט איתם לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

5.      בבקשתו הבהיר תחילה את שאירע במהלך הדיון. לדברי המערער, בתחילת הדיון מתח ב"כ המשיבה ביקורת על אופן התנהלות המשרד, כאשר לאחריה נאמר על ידי בית הדין כי "מה אתה מצפה ממשרד העוסק בגבייה". בהזדמנות אחרת, הפנה ב"כ המערער את תשומת לב בית הדין לכך שהקלדנית נדה בראשה כלפי עו"ד רוטמן בתגובה לכאורה דבריו. על כך השיב בית הדין: "מותר לה היא אינה עציץ".

6.      לטענת המערער שתי ההערות שהוזכרו משקפות חשש ממשי לדעה מוקדמת של המותב כלפי המשרד וכנגד באי כוחו שהם כאמור מאותו משרד. נטען כי ההערה הראשונה מעידה כי המותב מחזיק בדעה מוקדמת ומגובשת כלפי המשרד בשל עיסוקו, אף אם ההערה נאמרה כ"בדיחה". נטען גם כי תגובת המותב לעניין הקלדנית חיזקה חשש זה, משבית הדין בחר להצדיק את התנהגות הקלדנית במקום לנזוף בה, ואף הפנה את האשמה כלפי ב"כ המערער וציין לגביו כי התנהגותו אינה מכובדת. לעניין זה נטען כי כפי שנקבע בחקיקה ובפסיקה, הבעת עמדה מוקדמת לעניין הטוען או הטענה שהועלתה בפני המותב היא אחת מן העילות המצדיקות את פסילתו של המותב, ועל כן יש לקבל את הבקשה.

3

7.      בהחלטתו מיום 4.4.2021 דחה השופט איתם את בקשת הפסלות. בהחלטה צוין כי האירועים המתוארים בבקשת הפסלות אכן התרחשו במהלך הדיון, אולם נקבע כי לא מדובר בהתנהלות שיש בה משום הבעת דעה מוקדמת על המערער ועיסוקו, או על המחלוקות העומדות להכרעה במסגרת ההליך. לעניין האמירה בדבר תחום עיסוקו של המשרד, הבהיר בית הדין כי ההערה נאמרה בבדיחות הדעת ובניסיון לקדם רוח טובה בדיון ומכל מקום לאחר שנאמרה גם הביע את התנצלותו. באשר למחוות הקלדנית נקבע כי ממילא אין עילה לפסילת מותב לנוכח התנהגות זו או אחרת מצדה, ומוטב שהדברים לא היו נטענים.

8.      ביום 13.4.2021 הוגש הערעור שלפניי, במסגרתו חזר המערער על טענות דומות לאלה שהועלו במסגרת הבקשה לפסילה שהוגשה בבית הדין האזורי. המשיבה בחרה שלא להגיש תגובה מטעמה.

דיון והכרעה

9.      לאחר שעיינתי בטענותיו של המערער, בתיק בית הדין האזורי ובכלל החומר שבפניי, נחה דעתי כי יש לדחות את הערעור. זאת, מפני שלא שוכנעתי כי בנסיבות המתוארות יש כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

10.  הוכחת עילת פסלות מחייבת ראיות משמעותיות, משום שהיא מטילה צל כבד על השופט ועל מערכת המשפט (ראו למשל: עפ"ס 44428-02-21 יוסי ביליה - בדק בית בובי ובניו בע"מ (3.3.2021)).יודגש כי עילת הפסלות תיבחן באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית (ראו: עפ"ס 57019-01-11 חן - בן עליזה חן ושות', משרד עורכי דין (21.2.2011) וההפניות שם). זאת ועוד. ככלל, השופט היושב בדין מוחזק כשופט מקצועי ומיומן, אשר ביכולתו לבחון את העניינים הנדונים לפניו במקצועיות וללא משוא פנים. לפיכך יינתן משקל רב לעמדת השופט או השופטת הדנים בהליך בכל הקשור להתקיימות עילת פסלות, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתם אלא במקרים קיצוניים בלבד (ראו למשל:עפ"ס 66087-11-20 ראובן קרינסקי - המוסד לביטוח לאומי (13.12.2020)).

4

11.  במקרה שלפניי, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של השופט איתם בבקשת הפסלות מפני שהאירועים המתוארים, שכאמור על התרחשותם אין מחלוקת, אינם מגבשים חשש למשוא פנים מצד המותב. אכן, ההערה באשר לתחום עיסוקו של המשרד מוטב שלא היתה נאמרת. עם זאת, אין בה כשלעצמה כדי לבסס חשש לגיבוש דעה מוקדמת כלפי המשרד או בא כוחו מאחר שאין בה כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים ומכאן כי אינה מבססת עילת פסלות. לא כל אמרה שאינה מוצלחת - גם אם אינה מוצאת חן בעיני מי מהצדדים, גם אם באופן מוצדק - תגבש עילה לפסילת השופט הדן בתיק. יפים בהקשר זה דברי הנשיא שמגר בעניין חליווה:

"...על בית המשפט לנהוג לעולם באיפוק ובריסון, וגם בהשמיעו הערות ביקורתיות עליו להביא בחשבון איך עלולה הביקורת לשמה, בנקודה הספציפית שלגביה היא מושמעת, להתפרש בעיני הנוגע בדבר, הניצב אותה שעה לפני בית המשפט, או בעיני הציבור. אולם, יחד עם זאת, גם הדגשנו פעמים רבות, כי אין לערבב בין התחומים, ולא כל דבר, אשר אינו במקומו מבחינת האמירה או ההשמעה, הוא גם בגדר עילה לפסילתו של שופט..." (ע"פ 732/86 שלמה חליווה נ' מדינת ישראל, מא(1) 412 (16.2.1987)).

12.  בענייננו, אמנם אין מקום לספק כי אמירת המותב ביחס למשרד המערער ותחום עיסוקו היתה בגדר "בדיחה לא מוצלחת", אך אין בה כדי להעיד על גיבוש דעה לגבי המשרד או לגבי ההכרעה בתיק. יתר על כן, השופט איתם ציין בהחלטתו בבקשת הפסלות כי אמירתו לגבי משרד המערער באה " בניסיון לקדם רוח טובה בדיון, עליה התנצלתי משהתבררה רגישותו של נציג הנתבע (המערער - ו.ו.ל) לדברים". כאמור לעיל, לעמדת השופט הדן בהליך יש לתת משקל ולפיכך גם מטעם זה לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי שלא לפסול עצמו מלדון בהליך.

13.  אשר להערה לגבי התנהגות הקלדנית בדיון, לא מצאתי בדברי כל עילה רלוונטית לעניין פסלות שופט.

14.  נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי התקיימו נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית הדין האזורי, ומצדיקות פסילתו של המותב היושב בתיק.

5

15.  סוף דבר - הערעור נדחה. מאחר שלא הוגשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג אייר תשפ"א (25 אפריל 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.