1

נוכחים:

המערערת

ב"כ המשיבה עו"ד רותם עמית

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערערת הורשעה על פי הודאתה בת"פ 49539-02-14 (בימ"ש השלום בנתניה) בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק והסגת גבול פלילי שביצעה כלפי דיין בבית הדין הרבני שבפניו התנהל הליך גירושין בינה ובין בן זוגה שהסתיים בינתיים, ובעבירה של הכשלת שוטר, ונידונה ל- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, ולחתימה על התחייבות בסך 1,500 ₪.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערערת והמערערת טוענת בהודעות הערעור שהגישה בעצמה ובטיעוניה בפנינו כי לא עברה את העבירות כלפי הדיין שכן התכוונה להביא בפניו את תלונתה כלפי מנהל בית הדין על איומים שאיים עליה.

לטענתה, בא כוחה שייצג אותה בפני בימ"ש קמא לא עשה מלאכתו נאמנה שכן הוא לא הביא בפני ביהמ"ש קמא את הנימוקים לביצוע המעשים נושא הרשעתה של המערערת.

2

עיון בפרוטוקול הדיון בבימ"ש קמא מעלה כי המערערת, שהיתה מיוצגת על ידי עו"ד לנג, הבינה את התיקון שנערך בעובדות כתב האישום והודתה בכתב האישום המתוקן, כך גם הבינה המערערת את הסברו של ביהמ"ש קמא שהוא לא צד להסדר הטיעון שהוגש בין הצדדים לפיו תורשע המערערת בכתב האישום המתוקן וב"כ הצדדים יעתרו במשותף להטיל עליה מאסר על תנאי כאשר התביעה תבקש להטיל עליה קנס וההגנה תבקש להסתפק בהתחייבות, כפי שאמנם הסתפק בימ"ש קמא.

בפני ביהמ"ש קמא נטענו טענות המערערת מפי בא כוחה, אשר אמנם לא טען כי המערערת הטרידה טלפונית את הדיין והגיעה למקום החניה של רכבו על מנת להתלונן בפניו על התנהגות מאיימת של מנהל בית הדין, אך גם לדברי המערערת בפנינו טענות אלה לא העלתה בחקירתה במשטרה ובהיעדר תגובה של ב"כ המערערת אין בסיס לטענה שביקשה ממנו לטעון טענות אלה בבית המשפט קמא והוא לא טען אותם.

לא זו אף זו: המערערת התבקשה לומר דברים לעניין העונש לאחר טיעוני בא כוחה וכל שאמרה הוא "אין לי מה להוסיף".

משכך הם פני הדברים, גם אם נכון הסברה של המערערת לביצוע העבירות כלפי הדיין, הרי אין לה להלין על עצמה כאשר לא טענה את הטענות בפני ביהמ"ש קמא ואף לא בהזדמנות קודמת להודעת הערעור שבפנינו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

ניתן והודע היום ז' אב תשע"ד, 3 אוגוסט 2014, במעמד ב"כ המשיבה והמערערת.