1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד גיל פרידמן

ב"כ המשיבה עו"ד אביב שרון

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 8972-11-08 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) בעבירות של גניבה בידי עובד ומסירת ידיעות כוזבות, כאשר עבד כנהג משאית וביים יחד עם אחר מצג לפיו נשדדו ממנו המשאית שאליה היה מחובר נגרר, ששווים 270,000 ₪ ועליו סחורה בשווי כ-100,000 ₪ באיומים בידי שני אלמונים, בכך שכפת עצמו בידיו וברגליו לגדר ופרץ בצעקות שגרמו להגעת שוטרים ולפתיחת חקירה.

המערער נידון ל-27 חודשי מאסר בפועל ולשנת מאסר בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער וכלפי משך תקופת המאסר שהוטלה עליו.

באשר להרשעתו של המערער, טוען ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו לפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר נתן משקל להודאתו של המערער שכן מדובר בהודאה רצופת סתירות וכן הוא טוען כי לא נמצא דבר מה להודאתו של המערער.

2

במהלך הדיון לפנינו חזר בו ב"כ המערער, בהמלצת בית המשפט, מהערעור כלפי הרשעת המערער שכן לאחר שעיינו בהודאתו של המערער, שהתקבלה על ידי בית משפט קמא לאחר ניהול משפט זוטא, ובהכרעת הדין של בית משפט קמא, הגענו למסקנה כי מדובר בהודאת אמת שיש לה דבר מה בשיחה שניהל המערער עם חמאדה כמתואר בסעיף 17 להכרעת הדין של בית משפט קמא וכן בדברי ההתנצלות שאמר המערער לקצין הממונה, כפי שנרשמו בדו"ח ת/10. כך גם ניתן למצוא דבר מה בתעודה הרפואית לפיה לא נמצאו על גופו של המערער סימנים כפי שניתן היה לצפות שיימצאו בעקבות תיאור הקשירה שנקשר על ידי אותם שודדים.

ב"כ המערער טוען כי שגה בית משפט קמא בקביעת מתחם הענישה הראוי למעשיו של המערער וכן לא התחשב במידה הראויה בנסיבותיו האישיות ובמצבו הבריאותי בהיותו לקוי שמיעה.

עוד טוען ב"כ המערער כי בית משפט קמא לא נתן משקל לחלוף 6 שנים מאז האירועים נושא כתב האישום וכאשר הטיל את האשמה על התמשכות ההליכים על המערער, כאשר במהלך הזמן לא עבר עבירות נוספות, כפי שאין לו עבר פלילי קודם.

לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא היה צריך לשקול את ההתדרדרות הרפואית המתוארת בתסקיר המבחן שהונח בפני בית משפט קמא ואשר הוצג גם בפנינו.

ב"כ המשיבה תומך בהרשעתו של המערער ובעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, גם אם לא מדובר בעונש קל. לטענתו מדובר בעבירה חמורה המצדיקה את מתחם הענישה שקבע בית המשפט וזאת בהסתמך על החלטתו של בית המשפט העליון ברע"פ 3642/06 כהנים נ' מ"י.

לטענתו, חלוף הזמן מאז האירועים ועד מתן גזר הדין על ידי בית משפט קמא נגרם בעיקרו על ידי המערער, אשר לא אותר וגרם למחיקתו של כתב האישום, ולאחר שכתב האישום חודש, ניהל הוכחות.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה יתרה לכל אחת מהעבירות אותן ביצע המערער עם משנה חומרה בהצטרפותם ובכלל הנסיבות האופפות אותן.

אנו רואים עין בעין עם בית משפט קמא את חומרת העבירה של גניבה ממעביד, במיוחד כאשר נלווית אליה העבירה של מסירת הודעה כוזבת תוך התחזות של המערער למי שנשדדה המשאית שבה נהג ועליה סחורה יקרת ערך.

עם זאת, נראה לנו כי עונש המאסר בפועל לתקופה של 27 חודש, אשר הוטל על המערער על ידי בית משפט קמא, סוטה לחומרה במידה המצדיקה התערבותה של ערכאת ערעור בהתחשב בעברו הנקי של המערער, לפני ואחרי ביצוע העבירות נושא גזר הדין, ובנסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בתסקירי שירות המבחן ובמיוחד בהתחשב במצבו הרפואי.

3

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור כלפי הכרעת הדין ומקבלים את הערעור כלפי גזר הדין כך שעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער יעמוד על 21 חודשי מאסר.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער בגזר הדין נושא הערעור יעמוד בתוקפו.

המערער יתייצב למאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 24.3.14 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום ב' אדר תשע"ד, 02/02/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

4