1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד רוני שוהם-עידן

המשיב ובא כוחו עו"ד אבי כהן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 30509-08-16 (בית משפט השלום בפתח תקווה) במכירת חשיש, בעיקר לקטינים, ב-14-15 הזדמנויות כאשר ב-5-6 הזדמנויות מכר לכל אחד גרם חשיש תמורת 100 ₪ וביתר מכר 16 גרם תמורת 1,600 ₪ או 26 גרם תמורת 2,600 ₪.

כמו כן החזיק המשיב במקומות שונים בדירתו סם מסוכן מסוג AMD-5Fוכן משקלים דיגיטליים ורשימת שמות ומספרי טלפון.

בתיק נוסף שצרף המשיב הוא נידון בגין תקיפת מאבטח על ידי מכת אגרוף על כך שסירב להכניס את חברו למועדון.

2

המשיב נידון ל-13 חודשי מאסר בפועל, לשנת מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, ל-8 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה מיום שחרורו ול-6 חודשי פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 1,340 ₪ שנגבה מתוך הכסף שנתפס ברשות המערער, לחתימה על התחייבות בסך 8,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר הדין ותשלום פיצוי בסך 500 ₪ למאבטח.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וגובה הקנס וב"כ המערערת טוענת בכתב הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא בקביעת מתחם הענישה בין 6 חודשים לשנת מאסר בגין כל העבירות נושא גזר הדין וכן שגה בקביעת מיקומו של המשיב בתוך מתחם הענישה, כאשר נסיבותיו של המשיב לא הצדיקו חריגה ממתחם הענישה כפי שקבע.

כמו כן טוענת המערערת כי עונש הקנס שהוטל על המשיב אינו משקף את הרווח הכלכלי שלשמו מכר המשיב חשיש לאחרים, על מנת לממן את צריכת הסמים שלו.

ב"כ המשיב מתנגד להחמרה בעונש המאסר שהוטל על המשיב וטוען כי לא מדובר בסטייה ממשית ממתחם הענישה ולא מדובר בעונש בלתי סביר או חריג המצדיק התערבותה של ערכאת ערעור.

כמו כן טען ב"כ המשיב כי תסקירי המבחן שהוגשו לבי המשיב אינם תסקירים שליליים למרות שלא המליצו על הליך טיפולי שכן יש בנסיבותיו האישיות ובהמלצת שירות המבחן שהמשיב יעבור את ההליך הטיפולי במהלך מאסרו כדי להצדיק הקלה בעונש המאסר שהוטל על המשיב.

בין לבין נידון המשיב ל-3 חודשי מאסר בגין מתן אמצעים לביצוע פשע, קשירת קשר לביצוע עוון ואיומים במצטבר לעונש המאסר נושא הערעור.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא קבע נכונה את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של המערער הן בכל הקשור למכירת הסמים, הן בכל הקשור להחזקתם והן בכל הקשור לתקיפת המאבטח על לא עוול בכפו.

אנו רואים עין בעין עם ב"כ המערערת את הטענה לפיה נוכח הערכים המוגנים שבהם פגע המשיב באופן משמעותי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא הוא מתחם מקל המצדיק התערבות ערכאת ערעור.

3

בית משפט קמא קבע מתחם ענישה בין חצי שנה לשנה על כל העבירות נושא גזר הדין כשמתחם זה אינו משקף כראוי אפילו את מתחם הענישה שנקבע על ידי בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, בגין מכירת חשיש למספר קטינים, גם אם עולם הסמים היה מוכר להם מהזדמנויות קודמות.

כך הם פני הדברים גם כאשר מדובר במכירת חשיש ובוודאי כאשר מדובר בהחזקת הסם המסוכן שהוחזק על ידי המשיב בדירתו, יחד עם אמצעים המלמדים על כוונה למכור אותו.

לאור כל האמור לעיל, גם מבלי להתחשב בעבירת התקיפה שתקף המשיב את המאבטח, הרי לטעמנו מתחם הענישה בגין עבירות הסמים צריך לנוע בין שנת מאסר בפועל ל-30 חודשי מאסר בפועל, ומיקומו של המשיב לא צריך להיות דווקא סמוך לרף התחתון וזאת לאור עברו הפלילי של המשיב, חרף גילו הצעיר, ולאור האמור בתסקיר שירות המבחן, גם אם הוא בא בהמלצה טיפולית לגבי המשיב.

מתסקיר שירות המבחן שהיה לפני בית משפט קמא ואשר הוצג גם בפנינו עולה כי המוטיבציה שביקש המשיב להשתתף בהליך טיפולי היא מוטיבציה חיצונית בלבד ונעוצה ברצונו להשתחרר ממאסרו ונוכח ריבוי העבירות, הניסיונות שנעשו בעבר לשתף אותו בטיפול, לא המליץ שירות המבחן על שילובו בטיפול בהליך של חלופת מעצר במוסד גמילה אלא המליץ שהטיפול יהיה במסגרת שב"ס.

אנו דוחים את ערעור המערערת בכל הקשור לגובה הקנס, שכן גם אם העבירות בוצעו לרווח כלכלי הרי נוכח תקופת המאסר הלא קצרה שעומד המשיב לרצות ולאור גילו הצעיר, אין מקום להשית עליו קנס נוסף על הכסף שנתפס ברשותו.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי שאנו מתעלמים מההלכה הפסוקה על פיה ערכאת ערעור לא ממצה את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי חלף עונש מאסר של 13 חודשים, ירצה המשיב 18 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 3.8.16, ובניכוי ימי מעצרו מיום 3.11.15 עד יום 5.11.15.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 30509-08-16 (בית משפט השלום בפתח תקווה) יעמדו בתוקפם.

ניתן והודע היום י"ח אב תשע"ז, 10/08/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.

4

 נשיא