1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד אילון

ב"כ המשיבה עו"ד קלר עודד

מתורגמנית לשפה הצרפתית גב' רינת אינגל

המערער הובא ע"י שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בהחזקת כ-100 גרם קוקאין בדירת אחיו בנתניה שלא לצריכה עצמית, ובהחזקת מנת חשיש במשקל של 1.16 לצריכה עצמית וכן החזיק משקל אלקטרוני, שקיות שקופות לאריזת הסם, 9,600 ₪ במזומן ו-100 יורו במזומן, מתוכם חולטו 5,000 ₪.

כמו כן, נידון המערער לשנת מאסר על תנאי, לקנס של 7,000 ₪, ל-12 חודשי פסילה בפועל ו-12 חודשי פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגדר הדין.

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי טעה בית משפט קמא בקביעת המתחם והתעלם מפסיקה שעניינה מתחם ענישה קל יותר.

2

לטענתו בית משפט קמא לא התייחס להיותו של המערער מכור לסמים עוד עובר לביצוע העבירות, כאשר החזיק בקוקאין על מנת לממן רכישת קוקאין שבו השתמש החל מעלותו ארצה.

לטענתו, בית משפט קמא לא התחשב בהודאת המערער בהזדמנות הראשונה ובכך שהוא צפוי להיות מגורש מהארץ על מנת לרצות 9 שנות מאסר שהוטלו עליו בבית המשפט בצרפת, כאשר הוא נמלט מאימת הדין שם לאחר שהודע לו על גזר הדין.

לטענת ב"כ המערער, העובדה הנ"ל, כפי שמופיעה גם בתסקיר שירות המבחן שהוגש לצורך הדיון בערעור, והיותו של המערער בעל אזרחות כפולה, שאין לו הליך שיקומי במהלך מאסרו ותנאי מאסרו קשים, מצדיקה הקלה בעונש.

לא ביקשנו תשובת ב"כ המשיבה.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא קבע נכונה את מתחם הענישה המבוסס על הפגיעה הממשית שפגע המערער בערך החברתי המוגן של הצורך להגן על הציבור מפני הפגיעה הישירה והעקיפה הנגרמת למי שמוכר סמים ולמי שמשתמש בסמים. כך גם התחשב בית המשפט קמא בכמות הסם הגדולה שנתפסה אצל המערער ובאמצעים שנתפסו המלמדים על כוונתו למכור את הסם, גם אם לרכישת סם זהה לשימוש עצמי.

בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה הולם בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל שאומנם איננו מאסר לתקופה קצרה אך הוא משקף כראוי את נסיבות החזקת הסם הקטלנית על ידי המערער ואת מדיניות הענישה כאשר מדובר בסוג כזה של סם (קוקאין) ובכמות כזו של סם (98 גרם).

אומנם לא היה בפני בית משפט קמא תסקיר של שירות המבחן, אך אין בתסקיר שהוצג לפנינו כדי להצדיק הקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער על ידי בית משפט קמא, שכן אין בעצם היותו של המערער נתין זר, הצפוי לגירוש לצרפת על מנת לרצות עונש מאסר של 9 שנים כדי להצדיק הקלה בעונשו.

המערער לא רק בא ארצה על מנת להימלט מאימת הדין בצרפת, אלא על פי דבריו בשירות המבחן החל מהגעתו ארצה הוא משתמש בסמים וביצע עבירה של החזקת כמות גדולה של קוקאין שלא לשימוש עצמי.

גם אם הערכאה המשפטית בצרפת לא תזקוף לזכותו של המערער את תקופת המאסר שהוא מרצה בגין העבירות נושא הערעור, אין מדור בתקופת מאסר ארוכה המצדיקה התערבותה של ערכאת ערעור.

אנו דוחים את הערעור.

3