1

א.       המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וזאת בכך שבמסגרת סכסוך בין משפחות חבט במתלונן בשרשרת ברזל בפניו, כך שהמתלונן איבד הכרתו, נחבל בעינו ונותח פעמיים.

           למערער, בן 22 בעת המעשה, אין עבר פלילי, ושירות המבחן המליץ על מאסר בעבודות שירות. בית המשפט אכן שלח את המערער לממונה על עבודות שירות, בלא שחייב עצמו כמובן, והממונה המליץ; אך בית המשפט סבר כי חומרת המעשה מצדיקה ענישה במאסר של ממש, וגזר על המערער 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 20,000 ₪.

2

ב.       בערעור נטען בעיקר באשר למתחם הענישה שנקבע, בין 12 חודש לארבע שנות מאסר. בפנינו הטעים בא כוח המערער גם את הציפיה שנוצרה על-ידי שליחת המערער לממונה על עבודות שירות, וכן את הסולחה שהושגה בין הצדדים לאחר גזר הדין. תסקיר עדכני מגלה התנהגות ללא בעיות במאסר, גם אם עדיין אין די הפנמה של חומרת האירוע. באת כוח המדינה בדעה כי אין להתערב בעונש נוכח ריבוי האלימות במחוזותינו.

ג.        אכן צדק בית המשפט קמא במובן זה שעל בתי המשפט ליתן ידם במאבק כנגד אלימות, וזאת על-ידי ענישה שיש בה חומרה. עם זאת לדעתנו – כפי שנאמר לא פעם בעבר – יש מקום לשלוח לממונה על עבודות שירות מקום שבית המשפט אכן נוטה לכך, שכן נוצרות ציפיות גם כאשר נכתב בהחלטה שאין חוות דעת הממונה מחייבת את בית המשפט. במקרה דנא נוצר פער גדול בין עבודות שירות (שהממונה אישר) לבין הענישה של 30 חודש, וזאת הגם שצדק בית המשפט בכך שלא הסתפק בעבודות שירות. בנוסף לכך, נתנו דעתנו לגילו הצעיר ולעברו הנקי של המערער, ולרצון לעודדו להמשיך בהתנהגות טובה ושלא לשוב לסורו. החלטנו איפוא להעמיד את המאסר בפועל על 24 חודש עדיין בתוך המתחם שנקבע. שאר חלקי גזר הדין בעינם. הערעור מתקבל במובן האמור.

           ניתן היום, כ"ו בחשון התשע"ה (19.11.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14005830_T05.doc  הי/רח