1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אבנר שמש

ב"כ המשיבה עו"ד לוי קרן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 30084-02-15 בהסעת 66 שב"חים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שימוש בתעודת זהות מזויפת, זיוף תעודת זהות, נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה, אותו לא הוציא העותר מעולם ונידון לשנת מאסר בפועל ולהפעלה בחופף ובמצטבר של שנת מאסר על תנאי שהייתה תלויה ועומדת נגדו, כך שעליו לרצות 20 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן נידון המערער ל-3 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, במצטבר לכל עונש פסילה אחר, ו-6 חודשי מאסר על תנאי ו-10 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לשנת פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 7,500 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו לפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא אימץ את המלצת שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי ולהטיל על המערער 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, נוכח ההליך השיקומי שבו השתתףבהצלחה.

2

ב"כ המערער טוען כי גם אם מתחם הענישה שנקבע ע"י ביהמ"ש קמא, בין 6 חודשים לשנתיים אם נכון הרי יש למקם את המערער בטווח התחתון שלו. לטענתו גם אם שיקולי שיקום לא מצדיקים סטייה לקולא מהמתחם הנ"ל, הרי מצדיקים, כאמור, הצבת המערער ברף התחתון של מתחם הענישה.

באשר לנסיבות האישיות של המערער, טוען בא כוחו כי המערער הוא איש משפחה, בוגר ואחראי, שמבין ומפנים את חומרת מעשיו, תקופת מעצרו, לרבות שחרורו בתנאים מגבילים גרמו לו להירתע מביצוע עבירות נוספות ולקחת את עצמו בידיים.

באשר למסוכנותו של המערער טוען בא כוחו כי העובדה שהמערער לא הפר את תנאי שחרורו, מלמדת על כך שהוא מכבד את החוק וריסן את התנהגותו.

ב"כ המערער טוען כי ביהמ"ש קמא יצר אצל המערער ציפייה להארכת המאסר על תנאי שכן למטרה זו הפנה אותו ביהמ"ש קמא לתסקיר משלים של שירות המבחן.

ב"כ המשיב מתנגדת לקיצור תקופת מאסרו של העותר ומצביעה על חומרת התנהלותו ועל עברו הפלילי, ובמיוחד על העובדה שנהג ברכב מבלי שהיה לו רישיון נהיגה מעולם, שכן לא עבר את המבחנים הדרושים לצורך קבלתו.

כמו כן, טוענת ב"כ המשיב כי מדובר בענישה הנמצאת בתחומי הסדר טיעון טווח שנערך בין הצדדים.

עיון בגזר הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הוא התחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות הקשורות בנסיבות ביצוע המעשים נושא הרשעתו של המערער לצורך קביעת מתחם הענישה, אשר מקובל עלינו ומקובל גם על באי כוח הצדדים.

בית המשפט קמא לא התעלם מהאמור בשני תסקירי שירות המבחן שהיו בפניו, לפיהם המערער ביצע את העבירות בשל קשיים כלכליים בהם היה נתון ולא חשב על מעשיו והשלכותיהם והביע צער עליהם.

המערער השתתף בקבוצה טיפולית במסגרת הליך המעצר ושירות המבחן התרשם כי נדרש הליך טיפולי נוסף כדי לצמצם את הסיכון להישנות המעשים ע"י המערער.

בשל נכונותו של המערער להשתלב בהליך כזה, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי, להטיל על המערער מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות ולהעמידו במבחן למשך שנה.

אנו רואים עין בעין עם ביהמ"ש קמא את הפגיעה שפגע המערער בערכים המוגנים שהם בתחום מדינת ישראל וביטחונם ושלומם של המשתמשים בדרך אותם סיכן המערער שנהג ללא רישיון נהיגה.

מדובר במעשים מתוכננים ומתוחכמים שבאו לידי ביטוי בכך שהמערער זייף תעודת זהות על ידי החלפת תמונת בעל התעודה בתמונתו והשתמש בתעודת הזהות כאמצעי זיהוי לפני השוטרים שעצרו אותו ובפני החוקרים שחקרו אותו.

3

כך גם התחשב ביהמ"ש קמא, ובצדק, לצורך קביעת מקומו של המערער בתוך מתחם הענישה המוצדק שקבע בעברו הפלילי של המערער בתחום עבירות התעבורה, בכך שנפסל בעבר ל-4 שנים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, ובכך שביצע את העבירות נושא הרשעתו כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

לאור כל האמור לעיל, לא נפל פגם בעונש המאסר שהוטל על המערער בגין העבירות נושא הרשעתו, במיוחד לאור העובדה שהסיע 6 שב"חים שהוא לא מורשה לנהוג, ומשכך חל לגביו הכלל לפיו ערכאת ערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של ערכאה דיונית כאשר מדובר בעונש שנמצא בגדר טווח ענישה, אלא במקרים חריגים או כאשר יש בעונש משום סטייה ברורה במדיניות הענישה המקובלת בנסיבות דומות ולא כך הוא עונש המאסר שהוטל על המערער נושא הערעור.

אנו דוחים את הערעור.

הסכום שהופקד ע"י המערער במ"ת 30094-02-15 (ביהמ"ש השלום בראשל"צ), יועבר לבא כוחו, עו"ד אבנר שמש.

ניתן והודע היום כ"ח חשון תשע"ז, 29/11/2016 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.