1

1.         המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה) ובמעשי פזיזות ורשלנות – עבירות לפי סעיפים 144(א) רישא + 144(ב) רישא + 338(א)(1) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע המערער, הוא והנאשם הנוסף בכתב האישום נסעו ברכב. לאחר שהחל מרדף משטרתי אחריהם, הם לא שמעו להוראות השוטרים ונמלטו עד שלבסוף נעצרו. במהלך מנוסתם הושלך כלי נשק מהרכב בו נסעו ואשר נתפס על ידי המשטרה. מדובר בנשק M-16תקול, שבמועד תפיסתו לא ניתן היה לבצע בו ירי – הקנה היה עקום, ובריח המכלול לא ננעל בצורה מלאה עקב מידות שלא תואמות את בית הבליעה.

2

            על המערער הושת עונש מאסר בפועל של 13 חודשים החל מיום מעצרו, 10 חודשי מאסר על תנאי, שלא ישוב ויעבור בתוך 3 שנים עבירות בנשק מכל סוג שהוא, וכן קנס בסך 3,000 ₪ או חודש מאסר נוסף תמורתו.

2.       על חומרת העונש נסוב הערעור שלפנינו.

המערער אינו כופר בכך שהעונש שהושת עליו אינו חורג מרף הענישה הנוהג, וטענותיו התמקדו בפער בין העונש שהושת עליו לבין העונש של ששה חודשי מאסר בפועל שהושתו על הנאשם השני, על אף שהנאשם השני הוא שנהג ברכב והוא שאמור להיות מוחזק כמחזיק בנשק בהיותו הבעלים של הרכב.

3.       דין הערעור להידחות.

ניתן לאבחן את עניינו של המערער מזה של הנאשם השני, ולו בשל העבר הפלילי של המערער, הגם שאינו מכביד; היותו מבוגר מהנאשם השני; העובדה שהוא שעודד את הנאשם השני לנהוג בפראות כדי לחמוק מהמשטרה; והוא שהשליך את הנשק מבעד לחלון הרכב. אך עיקרו של דבר, שאחידות הענישה אינה חזות הכל. בהינתן הצירוף של עבירת נשק ומרדף, שבמהלכו עקפו המערער ושותפו רכבים ונסעו נגד כיוון התנועה, הרי שהעונש שהושת על המערער הוא מתון ואינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

4.       אשר על כן, הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏י"ג בתשרי התשפ"א (‏1.10.2020).

_________________________

20061790_E01.docx  ני

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l