1

השופט נ' סולברג:

1.     ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל) בת"פ   57914-10-13 מיום 3.8.2015, בגדרו נדון המערער ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי, פסילה מלקבל רישיון נהיגה, וכמו כן חוייב בתשלום פיצוי כספי למתלוננת. כל זאת, בעקבות הרשעתו של המערער, על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בהטרדה באמצעות מתקן בזק, נהיגה בפזיזות, נשיאת נשק שלא כדין וירי באזור מגורים.

עיקרי האישום הראשון

2

2.    בין השנים 2008-2010 בעשרות הזדמנויות, על רקע סירובם של המתלוננת (להלן: למיה) ומשפחתה לקשר רומנטי בינה לבין המערער, בעשרות הזדמנויות, התקשר המערער ושלח הודעות טקסט לאמהּ של למיה, קילל אותה, ביקש לקיים את הקשר הרומנטי עם למיה ואיים כי אם לא יתאפשר לו להתחתן עמה, יחטוף אותה. זאת ועוד, המערער התקשר ושלח הודעות טקסט לאחותה של למיה ואיים עליה באומרו, כי "עליה להיזהר ממנו כיוון שהרסה את חייו, כי יהרוג את למיה וכל מי שיתקרב אליה, כי ידאג שיחטפו את בנותיה... כי ידרוס אותה עם מכוניתו, כי ישלח אליה גברים 'שיעשו בה' ש'תתרחקי מהדרך שלי יותר טוב בשבילך' וכן 'הזונה הקטנה אני יראה לך...'". בין לבין, בעשרות הזדמנויות הגיע המערער במכוניתו בסמוך לבית משפחתה של למיה, לעיתים לאחר ששתה לשוכרה, ונהג בפראות. במועד כלשהו בשנת 2009, הגיע המערער בסמוך לבית כשהוא נושא עמו נשק וכּיוונוֹ לעבר הבית.

עיקרי האישום השני

3.    עובר ליום 19.11.2010, רכש המערער רובה מסוג "קרל גוסטב". ביום 19.11.2010 בשעה 01:00 או בסמוך לכך, לאחר ששתה לשוכרה, הגיע המערער במכונית מסוג "שברולט", סמוך לבית אשר בו שהו אחיה של למיה ושני חבריו. בהכירו את התנהגות המערער עובר ליום זה ובכלל, השליך אחיה של למיה חתיכת עץ לעבר מכוניתו של המערער וניפץ את זגוגית החלון האחורי-השמאלי של המכונית. המערער ברח מן המקום, נסע לביתו, הצטייד ברובה מסוג "קרל גוסטב", וחזר לבית המשפחה. בהגיעו לדרך עפר המובילה אל הבית, פגש המערער את אחיה של למיה וחבריו, עצר את מכוניתו ליד מכוניתם, הוציא את הרובה וירה באוויר. אחיה של למיה השליך חתיכת עץ לעבר מכוניתו של המערער, פגע בחלקה האחורי של המכונית והשימשה נופצה.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

3

4.    בית המשפט המחוזי סקר את טענות ב"כ הצדדים לעונש, עיין בעברוֹ הפלילי של המערער ובתסקירי שירות המבחן שהוגשו, ואז נפנה לקבוע את העונש הראוי בנסיבות העניין. תחילה עמד בית המשפט המחוזי על הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו בעטיים של מעשי המערער, ובכלל זה ציין את הפגיעה שבוצעה באופן תדיר ולאורך זמן בזכותם של למיה ומשפחתה לפרטיות ולחיים שקטים. זאת ועוד, ציין בית המשפט המחוזי, את הנזק הפוטנציאלי הרב הטמון בעבירות נשק מעצם טיבן, וקבע כי על אחת כמה וכמה יש להחמיר עם מי שלא רק מחזיק או נושא נשק אלא אף מגדיל ועושה בו שימוש. פגיעתו הרעה של המערער בערכים המוגנים היתה ממשית, המערער הטריד בעשרות הזדמנויות את בני משפחתה של למיה, נסע בפראות סמוך לביתה לאחר ששתה לשוכרה, הצטייד ברובה ואף חזר לבית המשפחה וירה באוויר. במניין שיקוליו הביא בית המשפט המחוזי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ושקל את התכנון שקדם לביצוע העבירה, את הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה, ואת הסיבות שהביאו את המערער לבצע את העבירה. לחובת המערער שקל בית המשפט את חומרת המעשים, את הפגיעה המשמעותית בערכים החברתיים המוגנים, את הנזק שהיה עשוי להיגרם ממעשיו ואת הרקע לביצועם. כמו כן הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את עברוֹ הפלילי והתעבורתי של המערער, את התרשמות שירות המבחן לפיה קיים ספק באשר למוטיבציה שאותה גילה לביצוע שינוי משמעותי באורח חייו. לקולא, התחשב בית המשפט המחוזי במצבו המשפחתי והבריאותי של המערער, בנזק הצפוי להיגרם לאשתו ובנו כתוצאה ממאסרו, ובעובדה כי זהו מאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח. בנוסף ציין בית המשפט המחוזי כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה והביע חרטה.

5.    בהמשך גזר הדין סקר בית המשפט המחוזי את מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, והגיע לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בגין ריבוי עבירות בהטרדה במתקן בזק עומד בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. אשר למתחם העונש ההולם בגין נשיאת נשק וירי באזור מגורים נקבע כי זה נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, ובגין ריבוי עבירות של נהיגה בפזיזות בין מאסר על-תנאי למאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, בתוספת פסילת רישיון נהיגה. בהתבסס על האמור לעיל השית בית המשפט המחוזי על המערער את העונשים שצויינו. מכאן הערעור שלפנינו.

עיקרי טענות הערעור

6.    בערעורו טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בהגדירוֹ מתחמי ענישה מחמירים לעבירות ההטרדה באמצעות מתקן בזק, נשיאת נשק וירי באזור מגורים. בית המשפט המחוזי עשה כן, לפי הנטען, על סמך פסיקה שאינה רלבנטית. גם מיקומו של המערער בתוך המתחמים, לטענת בא-כוחו, הוא שגוי, ולא ניתן משקל הולם למצבור הנסיבות לקולא. כתב האישום הוגש בשיהוי של שלוש שנים, ומדובר במערער שמעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל, ומוטב שלא ייחשף לאוכלוסיה עבריינית אנטי- סוציאלית. הפגיעה בו, באשתו ובבנו צפויה להיות קשה. הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, תומכות כולן בהעמדת רף עונשי נמוך מזה שנקבע. זאת ועוד, לאור פוטנציאל השיקום הגבוה הטמון במערער, מן הראוי היה לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם ולהסתפק בעונש של מאסר בעבודות שירות. מכל מקום, מתבקשת הקלה של ממש בעונש המאסר.

      מחמת שביתת הפרקליטים לא נשמע טיעון מצדה של המשיבה.

4

7.    בתסקיר שירות המבחן צויין כי במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי הופנה המערער לטיפול בתחום ההתמכרות לאלכוהול, לשם כך נדחה הדיון כמה פעמים, אך המערער לא שיתף פעולה. לעת הזאת, בבית הסוהר טרם השתלב המערער בפעילויות חינוכיות. נמסר על תלות באלכוהול ועל תחילתה של הבנה בנוגע להתמכרותו, אם כי ניכרת אצל המערער הפחתה בראייתו את חומרת העניין. בהמשך, ככל שיביע מוטיבציה ישולב בטיפול בכלא מעשיהו.

8.    נתנו את דעתנו על מעשי העבירות שביצע המערער ועל נסיבותיו-שלו, ולא מצאנו לנכון לשנות מגזר הדין של בית המשפט המחוזי. בירי שביצע, פגע המערער בבטחון הציבור, בשלומה של למיה ובשלום בני משפחתה. פוטנציאל הנזק הוא רב וחמור; בהטרדותיו הנמשכות פגע המערער בפרטיותה של למיה ושל בני משפחתה, ובשלוות חייהם. זמן רב עשה כן. הנסיעה בפראות ובשוכרה, ההצטיידות בנשק והשימוש בו עלולים היו להסתיים באסון כבד. מתחמי הענישה שקבע בית המשפט המחוזי מנומקים ומבוססים, תואמים לפסיקה, ומכל מקום – העונש הכולל, מוצדק. אלמלא היה זה מאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, מבלעדי ההודאה, החרטה וקבלת האחריות ואותו שיהוי שנפל בהגשת כתב האישום, היה ראוי להטיל על המערער עונש חמור יותר.

9.    אשר על כן, הערעור נדחה. אנו ממליצים למערער לשתף פעולה עם התוכניות הטיפוליות המוצעות לו במסגרת שב"ס, בתחום ההתמכרות לאלכוהול ובכלל, על מנת שלכשיסיים את ריצוי עונש המאסר, ישוב להתפרנס ולחיות חיים נורמטיביים לצד אשתו ובנו.

      ניתן היום, ‏י"ג בניסן התשע"ו (‏21.4.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15062810_O10.doc  עב