1

      המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) והדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק. על המערער נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבע שנים וששה חודשים וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

      הערעור שבפנינו נסב מלכתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. לאחר שמיעת טיעונים ובעקבות הערותינו הודיע בא כוח המערער, לאחר שנועץ במרשו, כי אין הוא עומד על הערעור שנסב על הכרעת הדין. ערעור זה נדחה אפוא.

      שקלנו את טיעוניהם המפורטים של הצדדים לעניין גזר הדין. בעניין זה נתנו משקל, בין היתר, לאפיונה של העבירה; לעובדה שלא ננקטה אלימות; ולגובה הסכום שנשדד.

2

      שקלנו גם את רמת הענישה שהוצגה לנו על-ידי שני הצדדים במקרים שמאפייניהם דומים.

      בשים לב לכל אלה, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לגבולותיו של המתחם, נראה כי העונש במקרה הקונקרטי סוטה מרמת הענישה המקובלת.

      לא נעלם מעינינו עברו המכביד של המערער. בצד זאת, יש לזכור כי הרשעתו האחרונה הייתה בשנת 2006.

      באיזון הכולל אנחנו מעמידים את עונש המאסר בפועל על 46 חודשים. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

      ניתן היום, ‏כ"ה בתמוז התשע"ז (‏19.7.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16066400_M12.doc  של

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,