1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העורר נעצר בתאריך 9/5/14 בסמוך לשעה 20:35 בחשד לעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועוד. בתאריך 10/5/14 הובא העורר בפני שופט להארכת מעצרו וכב' השופט נחמיאס האריך את מעצרו עד ליום 14/5/14, ומכאן הערר שבפני.

טענתה הראשונה של ב"כ העורר, היא כי בימ"ש השלום לא התייחס לחשד הסביר, אולם גם אם אין התייחסות ספציפית לחשד הסביר, הרי שעיון בתיק החקירה מלמד שביהמ"ש היה ער למסמכים המבססים את החשד הסביר בעת שנתן את החלטתו. אף אני שוכנעתי כי חשד סביר שכזה ישנו בתיק החקירה.

עוד טוענת ב"כ העורר, כי לא היה מקום להאריך את מעצרו של העורר לתקופה כה ארוכה, בעיקר נוכח העובדה כי העורר לא נעצר מיד עם ביצוע העבירה אלא רק כ-3 שבועות לאחר מכן, דבר המחליש את עילת המעצר לטענתה. אך גם לעניין זה התייחס בימ"ש קמא, ובצדק קבע, כי מתיק החקירה עולה שמעצרו המאוחר של העורר לא נבע ממחדל של המשטרה. מסמכים בתיק החקירה מלמדים, כי היו ניסיונות לאתר את העורר, ואלה לא צלחו.

2

לפיכך, גם לא מצאתי עילה להתערב במסקנת ביהמ"ש כי קיימות 2 עילות מעצר המצדיקות את הארכת מעצרו של העורר, הראשונה, עילת הימלטות וזאת נוכח העובדה כי העורר נמלט ממקום האירוע ולא עלה בידי המשטרה לעצור אותו אלא לאחר זמן מה; והשנייה, חשש לשיבוש הליכי משפט, וזאת ככל שהדבר מתייחס לפעולות החקירה שאינן פעולות טכניות.

אשר על כן לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא והערר נדחה.

הוקלד על ידי טובה שרגא