1

נוכחים:

ב"כ העוררת - פקד אסף ויזר
ב"כ המשיב - עו"ד קובי טולדו ועו"ד נעמה אלחדד
המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"). הערר הוגש על החלטת בית משפט השלום פתח תקווה מיום 1.2.15 במ"י

61724-01-15 כב' השופט ארז נוריאלי, לפיה שוחרר המשיב ממעצרו בתנאים הבאים:

מעצר בית מלא בביתו באום אל פחם וזה עד ליום 7.2.15, בפיקוח של שני מפקחים, התייצבות במשטרה ולביהמ"ש על פי דרישה, הפקדה כספית על סך 3,000 ₪, ערבות עצמית על סך 10,000 ₪, ערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים על סך 10,000 ₪.

ביום 4.9.14 במסגרת ליווי שבוצע למשיב בעודו עצור בתיק אחר תקף המשיב את לוחם יחידת נחשון מר אורן גבאי באמצעות אגרופיו ואף איים עליו באומרו: "אני אראה לך מה זה, אתה עוד תשלם על זה".

בתאריך 29.1.15 במסגרת דיון בהארכת מעצר ראשונה של המשיב הורה בית משפט השלום על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא באום אל פחם.

על החלטת השחרור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת ערר לביהמ"ש המחוזי.

בתאריך 30.1.15 נערך דיון בבימ"ש זה בפני כב' השופטת ברנט אשר קבעה בסופו של יום, כדי לאפשר ליחידה החוקרת למצות את החקירה, קיבלה כב' השופטת ברנט את הערר והורתה על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 1.2.15 בשעה 16:00.

2

בתאריך 1.2.15 נערך דיון שני בהארכת מעצרו של המשיב בו התבקש בית משפט קמא להאריך את מעצרו של המשיב ב - 5 ימים נוספים לצורך השלמת חקירה והשלמת פעולות החקירה אשר התקבלו מיחידת התביעות בירושלים. במסגרת זאת קבע כב' השופט נוריאלי כדלקמן: "עיינתי בחומר החקירה ואף אני סבור כי קיים חשד סביר בהקשר לעבירות של תקיפת עובד ציבור, איומים והעלבת אותו עובד ציבור. מדובר בחשד לביצוע עבירה מלפני מספר חודשים וליתר דיוק 4.9.14 על ידי מי שלחובתו גיליון הרשעות קודמות מכביד". בהתאם לכך שוכנע כב' השופט מבימ"ש קמא כי יש לאפשר את המשך החקירה כאשר המשיב נתון במעצר וזאת ביחס לפעולה מספר 1 בדוח מב/1 בלבד. לאור זאת הורה על מעצרו של החשוד עד לאתמול - 1.2.15 בשעה 20:00. לאחר מכן ניתן עיכוב ביצוע עד היום בשעה 13:30. על החלטה זו הוגש הערר.

בנימוקי הערר נכתב כי שגה בית משפט קמא בכך שהתעלם לחלוטין מהחשדות הכבדים ומהראיות לכאורה הקיימות בתיק אשר קושרות את המשיב לעבירות של איומים שלא כדין ותקיפה סתם שלא כדין של עובד ציבור האמון על אכיפת החוק, וכן שגה כאשר התעלם ממסמך השלמות שצורף לדיון על ידי היחידה החוקרת ובה ציינה היחידה החוקרת כי פעולות אלה אינן ניתנות לביצוע אלא כאשר החשוד נמצא במעצר.

כן טוענת העוררת ששגה בית משפט קמא כשהוא נתן דעתו למאסרים המותנים אשר עומדים לחובתו של המשיב וכן לפעולות החקירה שיש לבצע.

כן טוענים ב"כ המדינה כי שגה בית המשפט קמא כשהורה על שחרורו של המשיב בטענה כי חלף פרק זמן מביצוע העבירה מבלי שהתייחס לניסיונות שבוצעו על ידי היחידה החוקרת לאתר את החשוד לאחר המקרה ללא הצלחה, וכן שגה בית המשפט קמא אשר העדיף את האינטרס של המשיב על פני האינטרס הציבורי. לטעמה של העוררת אין בתנאים שנקבעו כדי להגביל את צעדיו של המשיב ולאיין את מסוכנותו.

הכרעה

כפי שנאמר בדיון ולאחר שעיינתי בבמ/1, אין פעולות חקירה שלא ניתן לבצען אלא כאשר המשיב במעצר. כל הפעולות שנותרו לביצוע הן פעולות שניתן לבצען כאשר המשיב נמצא במעצר בית.

הוראת חוק המעצרים היא כי יש להורות על מעצרו של חשוד רק כאשר אין כל חלופה אשר יש בה כדי לאיין את מסוכנותו.

לאחר שבחנתי את תנאי מעצר הבית ותנאי הערובה שהושתו על המשיב שוכנעתי כי יש בהם כדי לאיין את מסוכנותו, יחד עם זאת ראיתי לשנות את תנאי הערובה ולהעלות את ההפקדה הכספית לסך של 7,500 ₪.

3

יש לשים לב כי מדובר במעשים שבוצעו בספטמבר 2014 לפני כ - 5 חודשים. מסיפור המעשה כפי שהובהר לעיל, תקיפת איש השב"ס נעשתה תוך כדי דיון במעצר בעניין אחר. למרות זאת המשיב שוחרר ממעצרו בעניין האחר וזאת 6 ימים לאחר המקרה, ומשטרת ירושלים לא ביקשה המשך מעצרו והוא שוחרר. עתה משחלפו 5 חודשים עוכב על ידי ימ"ר מרכז בעניין אחר ואז הסתבר לימ"ר מרכז כי הוא דרוש לחקירה על ידי משטרת ירושלים, ובנסיבות אלה ביקשו להאריך את מעצרו.

אשר על כן, נוכח העובדה שמדובר באירועים מלפני 5 חודשים שהיו בירושלים ומשטרת ירושלים לא חשבה שהמשיב הוא כה מסוכן עד שיש לחפשו ולעצרו, אני סבור שיש בתנאי מעצר הבית שהושתו עליו כדי לאיין את מסוכנותו.

התוצאה היא שהערר נדחה ותנאי השחרור בערובה יוותרו בעינם למעט ההפקדה הכספית אשר תעמוד על 7,500 ₪ במקום 3,000 ₪ כפי שנקבע.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ה, 02/02/2015 במעמד הנוכחים.