1

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד שירי מרקוביץ (ממשרדו של עו"ד גיורא זילברשטיין)

ב"כ המשיבה - עו"ד רינת סבן

העורר הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בפניי ערר על החלטת בימ"ש קמא (שלום ראשל"צ), כב' השופט אבנון, מיום 16.1.18 - בגדרה הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 18.1.18, עד השעה 12:00.

            העורר נעצר בחשד לביצוע עבירה של קשירת קשר לעשות פשע וגניבת רכב, וזאת ביום 15.1.18, כאשר במהלך פעילות מבצעית לאיתור כלי רכב גנובים בוצעה חסימה משטרתית לאחר שהתקבל דיווח על זוג קטנועים הנעים מכיוון מערב למזרח לתחומי הרש"פ, לעבר מחסום אליהו, כאשר אחד מהם היה גנוב, ובו נהג חשוד אחר ששוחרר.

2

2.         יצוין, כי בית המשפט קמא קבע כי קיים חשד סביר בדבר ביצוע העבירות על ידי העורר, וזאת לאחר שעיין בחומר החקירה שסומן גא'2 - גא'10, וכי נוכח פעולות החקירה שיש לבצע קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה על ידו באם ישוחרר, וכן נוכח עברו הפלילי הרלבנטי המכביד קיים חשש ממסוכנותו.

            ביהמ"ש קמא התייחס לאבחנה שבין העורר לחשוד האחר - שגילו 18, והוא נעדר עבר פלילי, וזאת במובחן מהעורר שלחובתו עבר פלילי מכביד ואף מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים.

3.         ב"כ העורר הדגישה את האפליה שבין החשודים ככזו המצדיקה את שחרורו של העורר, כפי ששוחרר החשוד האחר.

            ב"כ המשיבה מתייחסת להבדל שבין שני החשודים כאבחנה רלבנטית, כנלמד מהחלטת בימ"ש קמא, ועל כן עתרה לדחיית הערר.

4.         נדרשתי לטיעוני הצדדים כמו גם להודעת הערר, ולמסמכים שהוצגו בפני בימ"ש קמא - והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

            ההבדל שבין העורר לחשוד האחר מצדיק אבחנה רלבנטית ביניהם הנגזרת ממידת מסוכנותם, כמו גם שוכנעתי כי פעולות החקירה שנותרו לבצע (המנויות 6, 7, 9 ו- 11 בגא'1), מחייבות את הותרת העורר במעצר על מנת לאיין חשש משיבוש הליכי חקירה על ידו.

            יצוין כי בשחרור החשוד האחר אין כדי להשליך על מידת החשש מהעורר עצמו לעניין אפשרות שיבוש הליכי החקירה על ידו, והותרתו במעצר.

5.         נוכח כל האמור הערר נדחה.

            כמובן שאם תאפשר התקדמות החקירה את שחרור העורר טרם תום מעצרו, יוכל לעשות זאת קצין משטרה על פי שיקול דעתו.

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ח, 17/01/2018 במעמד הנוכחים.

3