1

מדובר בערר על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופטת חולתא) מיום 24.9.17 בתיק מ"ת 43305-09-17 שהורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים בעבירות של יצוא, יבוא, מסחר, הספקת סמים מסוכנים. על פי האישום הראשון סיפק העורר לסוכן משטרה, ללא תמורה, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.074 גרם ; על פי האישום השני מכר העורר לסוכן המשטרה 6.02 גרם סם מסוכן מסוג METHYLMETHCATHINONEׁ(מטילמטקטינון) בתמורה לסך של 2,000 ₪ ; על פי האישום השלישי מכר העורר לסוכן 10.46 גרם של סם מסוכן מסוג מטילמטקטינון בתמורה ל- 3,800 ₪. כמו כן, צוין כי התקיימו שיחות טלפון נוספות בין העורר לסוכן לביצוע עסקאות סמים עתידיות.

2

ב"כ העורר טען בהודעת הערר ובדיון מיום 24.10.17 כי קיימות ראיות לכאורה לעניין שתי עסקאות סחר. לדבריו העורר והסוכן הם חברי ילדות כאשר הסוכן הוא אינו שוטר אלא עבריין לשעבר שריצה מאסר בכלא. עוד לדבריו הסוכן היה מבקש מהעורר לספק לו סמים על מנת שהם יעשנו יחד. עוד טען ב"כ העורר כי הסוכן אמר שהעורר לא סחר בסמים אלא שהוא ביקש מהעורר לקנות עבורו סם והעורר הביא את הסם ממקום אחר ונתן לו, לדבריו העורר הציע שבתמורה ייתן לו הסוכן כמה מאות שקלים והסוכן נתן לו. ביחס לסם שניתן ללא תמורה טען ב"כ העורר כי מדובר במתנה בכמות קטנה לשימוש עצמי.

לדברי ב"כ העורר, העורר נישא ושיקם את חייו לעורר שלושה ילדים וטען כי יש לבחון את נסיבותיו האישיות ואת העובדה שהוא סובל ממחלה כרונית שמחייבת טיפול תרופתי, ועל כן ביקש כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

ב"כ המשיבה טען כי לעורר עבר פלילי מכביד לרבות בעבירות סמים. לדבריו מדובר על עבירות חמורות מאוד וקשות בתחום הסמים אשר פוגעות בחברה.

כמו כן טען ב"כ המשיבה ביחס לנסיבותיו האישיות ולמחלה הכרונית של העורר כי אלו היו ידועות עוד קודם לשימוש בסמים ועל כן אין להתחשב בכך. ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר ולהותיר את העורר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

דיון והכרעה-

ראיות לכאורה

מדובר בעורר שכתב האישום מייחס לו אספקת סם לסוכן בארוע אחד, ושתי עסקאות מכר סם עם אותו סוכן בשני ארועים שונים . הסך שהיה אמור לקבל העורר עומד בסה"כ על כ-5800 ₪.

עיון בחומר הראיות מעלה כי מתמלילי השיחות שהוצגו ניתן ללמוד כי מדובר בעסקאות שרווח בצידן, וטענת ב"כ העורר כי העורר אינו בעליו של הסם אינה מעלה ואינה מורידה מחומרת המעשים, קל וחומר כאשר מדובר בעסקאות סם בסכומים גבוהים יחסית. גם הראיות הנוגעות לאספקת הסם מתיחסות לתכנון ביצוע עבירות סמים בהיקף גדול בעתיד.

בנסיבות האמורות, ניתן לומר כי העורר הוא חלק משרשרת הפצת הסם, ועפ"י פסיקת בית המשפט העליון יהיה מקום להותירו במעצר עד תום ההליכים, אם לא יוכחו בעניינו עובדות חריגות.

זאת ועוד, בעניננו, מדובר בעורר שעפ"י גליון הרשעותיו הורשע בתקיפה בשנת 2011, וכן הורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית באותה שנה, ונדון ל-15 חודשי מאסר. בנוסף, העורר נדון בשנת 2010 לעונש מאסר לתקופה של 9 חודשים, בגין עבירת התפרצות לדירה, ובשנת 2009 הוא נדון למאסר בן 8 חודשים בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בשנת 2009 נדון העורר גם ל-5 חודשי מאסר בגין עבירות רכוש.

3

בנסיבות האמורות, ניתן לקבוע כי מדובר בעורר שעל אף העובדה שהרשעתו האחרונה היתה בשנת 2011, עדיין מדובר באדם שעברו הפלילי מכביד, ועובדה זו אמורה לעמוד בפני בית המשפט בעת הכרעה בסוגיית מעצרו. לא למותר לציין, כי בשנת 2011 נדון העורר למאסר לתקופה לא מבוטלת של 15 חודשים.

בנסיבות האמורות, לאור חומרת העבירות המיוחסות לעורר ולאור עברו הפלילי, לא מצאתי לנכון להורות על הגשת תסקיר שירות מבחן ולא מצאתי לנכון לקבוע כי מצבו הבריאותי ישמש כעילה חריגה שתאפשר הימנעות ממעצרו.

לאור זאת, לא מצאתי לנכון לקבוע כי שגה בית משפט קמא כאשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים.

הערר נדחה.

ניתנה היום, 30 אוקטובר 2017, במעמד הצדדים.