1

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד דרויש נאשף

ב"כ המשיבה - עו"ד שרית כץ בן משה

העורר הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה (כב' השופטת הדס רוזנברג-שיינרט), מיום 10.8.17, אשר הורתה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. יש לציין כי עסקינן בארוע התפרצות לכאורה שבו נורה העורר, שהינו תושב השטחים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הערר להידחות.

ב"כ העורר חולק על קביעת ביהמ"ש קמא בנוגע לראיות לכאורה ואולם, לאחר שעיינתי בתיק החקירה, לרבות בהודעת המתלונן ובדו"ח פעולה אשר רשם שוטר מפי המתלונן בסמוך לארוע וראיות נוספות לרבות חוו"ד מומחה בנוגע לטביעות נעליים וגרסת העורר, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

2

אמנם, קיימת סתירה בין הדברים שמסר המתלונן בסמוך לאחר הארוע לשוטר כפי שנרשמו בדו"ח הפעולה לבין הודעתו במשטרה. עם זאת, המתלונן נחקר על סתירה האמורה ומסר הסבר אשר על פני הדברים הינו סביר כאשר לטענתו היה בסערת רגשות ומבולבל במועד הארוע (ראו הודעת המתלונן מיום 23.7.17 ש' 11).

כידוע בשלב זה, ביהמ"ש אינו נדרש לסוגית מהימנות העדויות ובין המדובר בסתירה אשר מצדיקה כבר בשלב זה של ראיות לכאורה מסקנה בדבר העדר מהימנות המתלונן, בהקשר זה יצוין כי מדובר במתלונן אשר גילו מעל ל- 80 ואשר חווה ארוע שאינו פשוט באותו מועד.

בכל הנוגע לעילת המעצר, הרי שקיימת עילת מעצר של מסוכנות. מדובר ברף גבוה של מסוכנות וזאת לנוכח ההתפרצות בצוותא, תוך שימוש בכלים כגון לום ומקוש.

בתי המשפט פעם אחר פעם מתריעים בפני הסיכון של מעשי התפרצות יתפתחו לארועי אלימות אף אם המבצעים אינם מעוניינים בכך מלכתחילה והמקרה דנן מעיד על התממשות החשש האמור כאשר בסופו נורה למוות אחד הפורצים והעורר נורה אף הוא.

עוד יצוין כי תלוי ועומד נגד העורר אף מע"ת שהינו לכאורה בר הפעלה בגין עבירת השב"ח.

בנסיבות אלה, לא נפלה כל שגגה בהחלטת ביהמ"ש קמא אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ז, 17/09/2017 במעמד הנוכחים.