1

 

 

נוכחים:

 

ב"כ העורר - עו"ד עדי קידר

 

ב"כ המשיבה - עו"ד נדב שחר

אין התייצבות לעורר

 

 

 

 

החלטה

 

 

1.         בפניי ערר על החלטתו של בימ"ש השלום לנוער בפתח תקווה (כב' הש' מורנו) מיום 10.11.17 במ"ת 47128-09-17 לפיה דחה את בקשת העורר לטוס לאומן במהלך חג החנוכה.

           

2.         ביום 19.09.2017 הוגש כנגד העורר כתב אישום, ולצדו בקשה למעצרו עד לתום ההליכים, בגין 3 אישומים של הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, ו-14 עבירות של הפרת הוראה חוקית.

 

על פי עובדות כתב האישום, העורר נעצר ביום 18.9.17 , כשהוא נמצא בהר ברכה, חרף קיומו של צו שניתן ע"י מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, המורה כי עליו לשהות במעצר בית מלא בבית הוריו בישוב ---.

בעת ביצוע המעצר נכחו שניים שההוראה החוקית אוסרת על העורר ליצור עימם קשר.

2

בנסיבות אלה, כשהבחין העורר בשוטרים , ניסה לברוח אך ללא הצלחה, ובהמשך אף התנגד לביצוע המעצר והכשיל שוטרים בביצוע תפקידם.

 

אליבא כתב האישום, עובר לאירוע הנ"ל, בוצעו ביקורי בית רבים בביתו של העורר על מנת לוודא כי מקיים את הוראות הצווים שניתנו ע"י מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ונמצא כי הפר תנאים אלה, במועדים שפורטו.

 

3.         מטיעוני העורר עולה כי נפלה שגגה מלפני בימ"ש קמא כשסרב לבקשת העורר לטוס לאומן.

העורר שוהה בתנאי מעצר בית חלקי ביישוב ---- בצפון הארץ, בפיקוח ערבים באופן חלקי, בגין כתב אישום המייחס לו עבירת הפרת הוראות חוקיות של צווים ומנהליים שהושתו כנגדו.

 

בימ"ש קמא דחה את עתירות העורר להקלות נוספות מעבר ליציאה לשירות מבחן ללא ליווי, ובכלל זה דחה את בקשתו לאפשר לו לנסוע לאומן.

 

טעה בימ"ש קמא בכך שקיבל את עמדת המשיבה לפיה אין אפשרות לפקח על הצווים שהוטלו על העורר בחו"ל.

 

תמוה מדוע סבר בימ"ש קמא כי העורר יפר את תנאי שחרורו בחו"ל אך בשל טענת המשיבה אודות "מיהות" הנוסעים לאומן, טענה מקוממת וגזענית שאינה במקומה.

 

בנסיבות אלה, סירוב המשיבה אף הוא אינו מושתת על עילה עניינית.

יתרה מכך, העורר ביקש לצאת בפיקוח ערב, מר א פ, אביו של המפקח העיקרי, אשר ביהמ"ש התרשם ממנו באופן חיובי ואישר אותו, והיכול לאיין חשש של הפרת תנאים מצדו, וכן במהלך השנים אפשרו בתי המשפט יציאות לאומן בתיקים חמורים מזה של העורר.

 

מדובר בקטין ללא עבר פלילי, מרכז הכובד הוא הליך מנהלי, כשהמשיבה, הנעדרת כלי אכיפה בתיקים אלה -הופכת את הנערים לעבריינים לפי הדין הפלילי.

יציאה זו אף מרחיקה אותו מאזור יהודה ושומרון, ועל כן משרתת את אינטרס המשיבה.

כמו כן מדובר ביציאה לחו"ל בסד זמנים קצר- בין 14.12.17 ל- 19.12.17 כאשר הוא כל העת יהיה מפוקח.

3

זו בקשה נקודתית למספר ימים לנסיעה לאומן בחג החנוכה.

העבירות בעניינו בכתב האישום אינן מן הרף הגבוה.

לאור כל האמור יש לקבל את הערר, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של העורר לעניין קביעת הערבויות.

 

4.         מטיעוני המשיבה עולה כי העורר הפר ביום 21.10.17 את תנאי שחרורו הן בכך שהיה בקשר עם אנשים שאסור לו להיות איתם בקשר, והן בשהייה מחוץ לקראון, במקום בתוכו, וכשראה את השוטרים הוא רץ.

לעורר עבר פלילי משנת 2016.

 

לא ברור אם בקשת העורר לצאת לחו"ל התבקשה על דעת הוריו ובהסכמתם, אם לאו.

 

כתב האישום שהוגש נגד העורר בתיק זה מייחס לו ביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית על כך שהפר במשך תקופה באופן שיטתי ובדבר שבשגרה צווי אלוף שהוצאו בעניינו לצד עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

בראשית הדיונים בעניין מעצרו של העורר הסכימה המשיבה לשחררו לחלופת מעצר בה שוהה כיום, וביהמ"ש קמא הורה על שחרורו בתנאים מגבילים מקלים, תוך שנתן בו אמון.

כתב אישום שהוגש כנגד העורר בבימ"ש שלום לנוער בצפת ומראה שבחלוף זמן קצר (ביום 21.10.17) רמס העורר את האמון שנתן בו בימ"ש קמא בכך שהפר שוב את אותם צווי אלוף ושהה עם שניים שנאסר עליו ליצור עימם קשר.

ברגע שמגיעים השוטרים למקום הוא בורח, ובכך שוב מפריע לשוטר במילוי תפקידו, ומעשים אלו הוא מבצע בזמן שמפר את התנאים המגבילים שהטיל עליו ביהמ"ש קמא.

 

מגיליון הרשעותיו הקודמות עולה כי יש לחובתו גמר דין אחד משנת 2016 בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וגרם היזק לרכוש במזיד.

 

שחרור עצור לחלופת מעצר מתבססת על אמון שנותן בו ביהמ"ש. התנהלותו של העורר מדברת בעד עצמה, ואף בדיון דהיום לא התייצב, מבלי להודיע על כך לבימ"ש ולמשיבה.

 

התנהגותו מוכיחה כי מדובר במי שאין לתת בו אמון, ומלמדת על זלזול חמור מצדו ברשויות אכיפת החוק ובביהמ"ש.

 

4

אם יצא מהארץ -לא ניתן יהיה לדעת אם יש או אין פיקוח, וממילא לא היה בעבר בפיקוח עליו כדי למנוע ממנו להפר את התנאים המגבילים והצווים.

 

הטענה הגזענית שהעלה העורר הינה בנוגע לטענת ב"כ העורר בסעיף 7 להודעת הערר - מוטב היה לה שלא תישמע. מדובר במניפולציה רגשית, שהוא מנסה להפעיל על ביהמ"ש, שכן טענה זו לא עלתה כאשר התביעה הסכימה לשחרורו של העורר בתנאים מגבילים, לא עלתה כאשר ביהמ"ש נעתר לבקשותיו, ולראשונה כשביהמ"ש דוחה בקשתו - משחיר הוא את החלטת ביהמ"ש בכך שלכאורה התבסס על טענה גזענית.

בנוגע לכך כי הצווים לא חלים בחו"ל, אנו סבורים כי הצווים חלים בחו"ל.

 

במצב בטחוני של היום יש לנקוט משנה זהירות בבקשה כמו זו.

לאור כל האמור, דין הערר להידחות.

 

5.         דיון והחלטה

            דין הערר להידחות.

 

עיון בהחלטתו של בימ"ש קמא מעלה כי לא נפל בה כל פגם המצדיק התערבותה של ערכאה זו.

לעורר מיוחסות עבירות רבות וחמורות, שעניינן פגיעה ברשויות אכיפת החוק, ובכלל זה- הפרעה והכשלה של שוטרים במילוי תפקידם, והפרות חוזרות ונשנות של הוראות חוקיות שניתנו בעניינו.

 

יש לציין כי הגם שהעורר שוחרר למעצר בית ביום 20.9.17, ומעת לעת הוקלו תנאי שחרורו במידה ניכרת עד כי כיום יכול לשהות בתוך תחומי היישוב ספסופה ללא פיקוח צמוד עד לשעה 19:00 , ואף הותר לו לצאת מהישוב בליווי ובפיקוח לישובים צפת (למעט ישיבת ההסדר) ומירון- לא היסס לשוב לסורו ולהסתבך בפלילים.

 

ביום 21.10.17, אך כחודש לאחר האירוע האחרון המפורט בכתב האישום דנן, שב העורר והסתבך פעם נוספת בהפרת הוראה חוקית, וכתב אישום נוסף הוגש בעניינו בגין עבירות דומות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית, לפיה שב ונפגש עם מאן דהוא, שהפגישה עמו נאסרה עליו בצו אלוף.

 

5

יש לזכור כי הגם שמדובר בעורר קטין, כבן 17 וחצי, הרי שבאמתחתו גמר דין אחד קודם מבימ"ש לנוער משנת 2016 בגין עבירה מאותו סוג, שעניינה הפרעה לשוטר.

 

יש לציין כי עיון בשני כתבי האישום מעלה כי משהגיעה משטרה למקום- ביכר לנוס בריצה מהמקום, כשבענייננו, משנכשל ניסיון הבריחה -השתמש העורר בכוח על מנת להתנגד למעצרו.

 

התנהלות זו מעידה כאלף עדים כי חרף גילו הצעיר של העורר (ואולי דווקא בשל כך) הוא נעדר כל כבוד ומורא כלפי רשויות החוק והמשפט וצוויהן, וחוזר פעם אחר פעם לעשות ככל העולה על רוחו, וכי ניסיונו לתת הסברים תמימים למצב הדברים בו נתפס בכל פעם- הינה היתממות בעלמא, הואיל ומנוסתו מהשוטרים מעידה כי יודע היטב שעושה מעשה אסור.

 

כפי שקבע בימ"ש קמא, הוא הלך כברת דרך לעבר העורר, הורה על שחרורו בתנאים מקלים וללא פיקוח, ואולם העורר המשיך להביע זלזול בכל אלה, לעשות בהליך המשפטי כבשלו, והפר את אמון בית משפט בכך שלא הקפיד למלא אחר התנאים.

 

בנסיבות אלה, תמוהה היא בקשה העורר להקלה נוספת, בדמות נסיעה לחו"ל.

לא זו בלבד שמדובר בבקשה שאינה מחויבת המציאות, דוגמת יציאה ללימודים, הליך רפואי -טיפולי או לצורך פרנסה, אלא שאף משבא לבקשה בשערי בימ"ש- ניצב העורר כשידיו אינן נקיות.

 

ולראיה- אף בדחותו של בימ"ש קמא את בקשתו ליציאה לחו"ל- עדיין הקל בתנאיו בהתאם להמלצת השירות, כך שיוכל להגיע לשירות המבחן בטבריה ללא ליווי לטובת השתתפות בקבוצת המעצרים מידי שבוע, ועל כן החלטתו מאוזנת וראויה.

 

זאת ועוד, בהתנהגותו העיד העורר על עצמו כמי שאין לתת בו אמון, אף מקום בו מצוי בפיקוח ובערבויות, בתחומי הארץ, ועל כן, מכוח קל וחומר - יקשה לפקח על התנהגותו מחוץ לגבולות הארץ.

 

6

העובדה לפיה מתסקיר משלים בעניינו מיום 7.12.17 עולה כי העורר חש חוסר שליטה בחייו, כשלדבריו "כאילו משחקים לי בחיים", ואינו מבין מדוע הוחלט על תנאים מגבילים בעניינו- רק מחדדת את העדר הפנמתו את חומרת התנהגותו, ואת המסוכנות שעדיין נשקפת ממנו.

 

בעמ"ת (י-ם) 63066-09-16 מרדכי מאייר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 28.9.16) דחה בימ"ש המחוזי בקשה דומה בנסיבות דומות, בהן נאשם שב והפר צו פיקוח והגבלה שהוצא בעניינו מטעם המפקד הצבאי באיו"ש-

"העבירות המיוחסות לעורר, קרי - הפרה ביודעין של צו ההגבלה והפיקוח שהוצא על-ידי המפקד הצבאי, בשתי הזדמנויות, מצביעה על זלזול מצד העורר בחוק ובמוסדות אכיפת החוק, וכן על המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור. כאמור, בית-המשפט המחוזי .. קבע, כי אין די בשחרורו של העורר בערבות ללא הגבלות, וכי נדרשת הגבלה של שהייה "במעצר בית" חלקי, כדי להפיג את הסיכון הנשקף מהעורר, ועל-כן הורה על "מעצר בית" בשעות הלילה בדירתם של הערבים בירושלים. התכלית שביסוד חלופת המעצר שרירה לעת הזו, ואינה מאפשרת, פחות משבועיים לאחר מתן ההחלטה, לבטל את התנאים לשם נסיעה לחו"ל..."

 

דברים אלה נכונים ויפים גם לענייננו.

בנסיבות אלה, מקום בו העורר אינו נשמע להוראות צווים והחלטות רשויות אכיפת החוק בעניינו באופן תדיר, הרי שלא מצאתי כי יש במפקח המוצע כדי לאיין מסוכנותו של העורר מחוץ לגבולות ישראל.

 

6.         לאור כל האמור, דין הערר להידחות.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"ח, 13/12/2017 במעמד הנוכחים.