לפניי ערר על החלטת בית משפט נכבד קמא (סגן הנשיא, כב' השופט מרגלית) מיום 09.03.2023.

העורר עומד לדין בגין כתב אישום שלפיו, הכה העורר את בת זוגו בסטירות ואגרופים לפניה, משך אותה בשערות ראשה והפילה ארצה, בעט בה בחלקי גופה השונים ואף איים עליה בכך שאמר לה כי ירצח אותה וידקור אותה עם סכינים על מנת שתעזוב את הבית וזאת תוך כדי שצועק עליה ואומר לה כי היא "מגורשת".

בהחלטתו מיום 26.02.2023 קבע בית המשפט קמא קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וזאת בהסכמת הסניגור. בית המשפט הוסיף והפנה את העורר לשירות המבחן, לעריכת תסקיר, וזאת טרם הכרעה בבקשה לעצרו עד לתום ההליכים ובטרם שמיעת משמורנים מוצעים.

על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה. בהחלטתו מיום 01.03.2023 קבע בית המשפט (סגן הנשיא, כב' השופט קולה), כי הדיון יוחזר לבית משפט נכבד קמא כדי להתרשם בעצמו מן המשמורנים המוצעים ולאחר מכן יחליט, לפי שיקול דעתו, האם יש בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר.

לאחר ששמע את המשמורנים המוצעים ושקל שוב את טענות הצדדים, קבע בית המשפט הנכבד קמא כי יש להמתין לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של העורר טרם יוחלט סופית בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. בית המשפט קמא ציין כי, בהינתן העבירות החמורות המיוחסות;בהינתן החשש של המתלוננת מהעורר; בהינתן האיומים ברצח של העורר כלפי המתלוננת; בהינתן חזקת המסוכנות הסטטוטורית בעניינו של העורר; בהינתן חוסר האפשרות בשלב זה לתת אמון בעורר; בהינתן כל אלו יש מקום לקבל תסקיר מעצר שיפרוס את מלוא התמונה בפני בית המשפט, בטרם תינתן החלטה סופית בעניינו של העורר.

זאת ועוד, בית המשפט הנכבד קמא אף שקל אפשרות מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני וקבע שלא מתקיימים אותם "טעמים חריגים שירשמו" המצדיקים מעצר בפיקוח בעבירות של אלימות במשפחה ללא קבלת תסקיר מעצר.

לאור זאת, הוזמן בעניינו של העורר תסקיר מעצר ועניינו נקבע ליום 22.03.2023.

העורר מבקש להשיג על החלטה זו וטוען כי, היה מקום לשחרר את העורר לחלופה המוצעת מבלי להמתין לתסקיר מעצר בעניינו, מה שעלול להיות המתנה ארוכה בהתחשב בעומס המוטל על שירות המבחן. בא כוח העורר מפנה לעובדה כי המדובר בעורר יליד 1970, ללא הרשעות קודמות, אשר שיתף פעולה בחקירה.

לאחר שקילה מעמיקה, לא אוכל להידרש לערר.

המדובר ב"ערר ביניים" שני - ערר, המופנה כנגד החלטת ביניים המפנה את העורר לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר בעניינו, שלא מסיימת את הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. הלכה פסוקה היא, "שבית המשפט לא יידרש לדיון בערר המוגש נגד החלטת ביניים בהליך מעצר, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 4026/15 מזאריב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (15.06.2015)). לאחר עיון, בית המשפט אף עשוי לסבור כי אין מקום בנסיבות העניין לקיים דיון בערר (בש"פ 8528/22 סיני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (19.12.2022); בש"פ 8505/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (12.12.2022)). (ראו בש"פ רפאל דהן נגד מדינת ישראל 14.02.2023)).

עניינו של העורר לא מצדיק חריגה מכלל זה.

עבירות של אלימות במשפחה כאלו בהן מואשם העורר מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית שהנטל לסתור אותה מוטל על כתפי העורר. בענייננו קבע בית המשפט קמא, לאחר שעיין בחומר הראיות והפנה לנסיבות האירוע, כי לא ניתן לתת אמון בעורר בשלב זה, בטרם יתקבל תסקיר מעצר שיניח בפני בית המשפט תמונה מלאה על העורר ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו.

לא נסתרה מעיני בית משפט נכבד קמא העובדה כי העורר נעדר כל עבר פלילי. עם זאת, בית המשפט הפנה לאיומים הקשים שהטיח העורר כלפי המתלוננת ולחשש הגדול שהביעה המתלוננת מהעורר בעת חקירתה. יש באלו כדי ללמד שאין בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא, להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם בטרם ישוחרר, משום טעות בולטת המצדיקה סטייה מהכלל והתערבות בהחלטה.

לא נעלמה מעיני החלטת בית המשפט מיום 01.03.2023 בה קבע בית המשפט (סגן הנשיא, כב' השופט קולה), כי הדיון יוחזר לבית משפט נכבד קמא כדי להתרשם בעצמו מן המשמורנים המוצעים ולאחר מכן יחליט, לפי שיקול דעתו, האם יש בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. החלטת בית המשפט לא קבעה כי יש לשחרר את העורר בתום שמיעת המשמורנים. החלטת בית המשפט הייתה שעל בית משפט נכבד קמא, לשמוע את המשמורנים בטרם יחליט בעניינו של העורר וכך אכן נעשה. אלא, שלאחר כל זאת, בא בית המשפט הנכבד קמא לכלל מסקנה, שעל אף העובדה שמדובר במשמורנים טובים, אין מנוס אלא להשהות את ההחלטה עד לאחר קבלת תסקיר מעצר וזאת בשל החשש הטמון בעורר עצמו. בכך אין כל טעות של ממש.

בנוסף, בעניינו של העורר נקבע המשך הדיון ליום 22.03.2023, שעד אז אמור שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של העורר. אין המדובר בפרק זמן ארוך המצדיק דיון בערר. (ראו בש"פ 947/23 עבדאללה עיסא נגד מדינת ישראל (14.02.2023)).

דומה כי החלטת בית משפט נכבד קמא מאזנת באופן ראוי בין זכותו של העורר לחירות, לבין האינטרס של הגנה על שלום המתלוננת והציבור מפני המסוכנות הנשקפת מהעורר.

אשר על כן, הערר נמחק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"ג, 10 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.