1

1.         לפניי ערר על החלטת בית-משפט השלום בירושלים בתיק מ"ת 48502-10-14 מיום 2.11.14 (כב' השופט י' מינטקביץ') לפיה הורה בית-משפט השלום על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

2.         בכתב-האישום שהוגש כנגד העורר נטען, כי העורר עבר עבירות של השתתפות בהתפרעות, וכן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

3.         העורר טוען לפניי כי לא היה מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים, שכן אין בחומר הראיות ראיות המצביעות על כך שהעורר עבר עבירה של השתתפות בהתפרעות, וכי הוא אמנם נכח במקום, אך היה זה לאחר שסיים להשתתף בתפילה שנערכה במקום מאחר ודרכו להתפלל באזור הר הבית נחסמה. עם תום התפילה ביקש להגיע לרכבו שחנה בסמוך כאשר במקום המתין לו בן דודו, אולם לפתע התנפל עליו אדם שלא הזדהה והכה בו, ולאחר מכן נעצר.

2

4.         חומר הראיות שהוצג לפניי כולל הודעה של שוטר שכונה "249". מהודעת השוטר עולה, כי הוא הבחין בעורר שבורח לכיוון גבר אחר שירה זיקוקים לעבר כוחות הביטחון. בתגובה, שוטר 249 תפס את אותו גבר ואמר לו שהוא עצור ושהוא שוטר. בתגובה, אותו גבר חבט בפני השוטר, השוטר קיבל מכה בסנטר ובגבה. בהערת החוקר נרשם, כי הוא מבחין בדם ובחתך מעל הגבה השמאלית של השוטר. עוד מעיד השוטר, כי עקב המכה נשברה לו חלק משן. בהערת החוקר כתוב כי הוא מבחין שהשן התחתונה בצד ימין שבורה. השוטר ממשיך בהודעתו ואומר כי בשלב זה חש מאוים, הן מאותו גבר שהוא ניסה לעצור והן מהסביבה עצמה, ועל כן חבט בפניו של אותו גבר שעדיין נאבק עם השוטר וניסה לברוח. באותו שלב הגיעו כוחות מג"ב גלויים שאזקו באזיקון את החשוד. השוטר מעיד כי באותו שלב חש בכאבים בכתף ימין. כאשר נשאל השוטר בהודעתו מה החשוד בדיוק עשה, השיב כי החשוד השתתף בהפרות סדר. הוא לא ראה את החשוד זורק אבנים, אך ראה אותו עומד ליד אדם שירה זיקוקים, כאשר הוא עומד ממש צמוד לאותו אדם. לאחר שאמר לחשוד לעצור וכי הוא שוטר, אותו חשוד חבט בפניו. השוטר הדגיש, כי הודיע לחשוד שהוא עצור וכי מדובר במשטרה, ואיך שאמר את המילה "משטרה" אותו חשוד נתן לו אגרוף בפניו. כתוצאה מכך נגרמה לו החבלה. בהמשך ההודעה הוסיף השוטר ואמר כי החשוד עמד על הכביש במרכזו יחד עם קבוצת חשודים שביצעו את הפרות הסדר. השוטר הדגיש שבאותה עת הוא עמד במרחק קצר ביותר מהחשוד והיה קשר עין רצוף.

5.         במהלך הדיון בבית משפט השלום וכן לפניי, הוצג החומר הרפואי הקשור לפגיעות הגופניות שנגרמו לשוטר. מדובר בתעודה רפואית מבית החולים בלינסון, ממנה עולה כי אכן עצם בכתפו של השוטר נשברה. אמנם פרטי השוטר נמחקו, אולם קיים מזכר בתיק החקירה של שוטר אחר שקיבל מידי שוטר 249 את החומר הרפואי, ובשלב זה די בכך כדי לקבוע שמדובר בתעודה רפואית המתארת את הפגיעות שנגרמו לשוטר 249 עקב האירוע נשוא כתב-האישום.

6.         כפי שסבר בית-משפט השלום, גם דעתי היא שדי בחומר הראיות שמונח לפניי כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהעורר אכן השתתף בהתפרעות, כאשר עצם נוכחותו בתוך קבוצת מתפרעים מביאה למסקנה זו. בנוסף, העובדה כי תקף שוטר לאחר שהשוטר הזדהה לפניו וגרם לשוטר לחבלות שאינן קלות כלל, מעידה על התנהגותו של העורר במהלך האירוע והעובדה כי לא היסס לתקוף שוטר כאמור.

7.         בנסיבות אלה, קמה עילת מעצר כנגד העורר.

3

8.         כידוע, מצויים אנו בתקופה בה מתרחשים אירועים של התפרעויות בלתי פוסקות בתחומי ירושלים. על בית-המשפט ליתן דעתו באשר לתופעה זו, שעה שהוא שוקל את מסוכנות העורר ואחרים שמשתתפים בהתפרעויות מסוג זה.

9.         בית-משפט השלום סבר, כי בנסיבות העניין אין מקום להפנות את העורר לקבלת תסקיר מעצר, שכן אין דרך אחרת אלא להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

10.       בהקשר זה הגישה ב"כ המשיבה מספר החלטות של בתי-המשפט, בהן הורה בית-המשפט על מעצר של מי שמשתתף בהתפרעויות עד לתום ההליכים, גם מבלי שנדרש תסקיר מעצר (ראה בש"פ 6135/14 פלוני נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 15.9.14, כב' השופט נ' סולברג, בש"פ 5246/14 פלוני נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 31.7.14, כב' השופט צ' זילברטל, עמ"ת 5208-10-14 סנקרוט נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 2.10.14, כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ).

11.       בתי-המשפט בהחלטותיהם השונות הדגישו, כי המעשים שיוחסו לאותם משיבים העידו על מסוכנותם, וכי חומרת המעשים על-רקע התפרעויות והפרות הסדר בירושלים בתקופה האחרונה איננה מאפשרת שחרור לחלופה בעת הזו, בפרט כאשר הוצעו חלופות שכללו מעצר בית מלא בשכונות בתוככי ירושלים בהן מתרחשות התפרעויות, כך גם החלופה שהציע העורר שלפניי.

12.       סיכומו של דבר: לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט השלום ועל כן הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ה, 5 נובמבר 2014, בנוכחות הצדדים.