עמ”ת 27425/11/14 – א ש נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
||
בפני: כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ |
|
25 נובמבר 2014 עמ"ת 27425-11-14
|
1
בעניין: |
א ש |
||
|
|
העורר |
|
נ ג ד |
|||
|
מדינת ישראל |
המשיבה |
|
נוכחים: |
העורר וב"כ עו"ד שי פלד ב"כ המשיבה עו"ד יערית דרעי |
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו כי ביחד עם אחר תקפו באופן אלים ביותר את המתלונן וגרמו לו חבלות של ממש, וזאת לאחר שקשרו ביניהם קשר לעשות כן. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של העורר ושותפו עד לסיום ההליכים המשפטיים, ובימ"ש קמא (כב' השופט עטר), בחן לעומק את חומר הראיות וקבע, כי ישנן ראיות לכאורה מספיקות בשלב זה. יחד עם זאת, העיר כב' השופט, כי ניתן לראות כרסום מה בחומר הראיות ועל כן אף ביקש משירות המבחן שיוגש תסקיר על העורר. העורר הציע להשתחרר לבית אמו, אולם שירות המבחן סבר שאין בחלופה זו כדי לאיין את המסוכנות העולה ממנו ולא בא בהמלצה טיפולית. ביהמ"ש בחן אף הוא את החלופה ולא מצא אותה ראויה, ועל כן הורה על מעצרו של העורר. מכאן הערר שבפני.
הערר הופנה הן כנגד הקביעה בדבר ראיות לכאורה והן כנגד הקביעה, כי החלופה שהוצעה אינה ראויה.
2
אשר לראיות לכאורה, ולאחר עיון בתיק החקירה, מצאתי כי בימ"ש קמא בחן את כל הראיות ובצדק הגיע למסקנה, כי ישנן ראיות לכאורה מבוססות כדבעי לשלב זה. די בתמונת המתלונן המחוזקת בראיות רבות וביניהן, עדויות בת זוגו, אמה ומעבר לכך, צילומים של מצלמות אבטחה המלמדות על מרדף של שותפו של העורר אחרי המתלונן, לאחר התקיפה האלימה. בנוסף ישנן ראיות נוספות, שיש בכל אחת מהן, כפי שציין בימ"ש קמא, כדי לחזק שלב אחר מעדותו של המתלונן, לאורך האירוע כולו. יתרה מכך, בימ"ש ציין, בצדק, כי על פניו ישנה בעייתיות בגרסת העורר ושותפו, ומשכך, ועל סמך ההלכה כי בשלב זה ביהמ"ש איננו בוחן את אמינות הראיות שבפניו, בצדק הגיע ביהמ"ש למסקנה כי ישנן ראיות לכאורה.
בצדק גם קבע ביהמ"ש, כי ממילא גם קמה חזקת מסוכנות נגד העורר ושותפו, לאור עוצמת האלימות שהופעלה, בצוותא, ותוך שימוש באלות, כנגד המתלונן.
ביהמ"ש גם היה ער לשוני שבין העורר לבין שותפו ועל כן גם בחן אפשרות שחרורו של העורר ביתר אהדה. בצדק ציין ביהמ"ש את חלקו הדומיננטי יותר של שותפו של העורר באירוע ואת עברו הפלילי המכביד יותר. יחד עם זאת, ונוכח האמור בתסקיר שירות המבחן, צדק ביהמ"ש, כי לאחר שהעורר הוכר כקטין נזקק והוצא על ידי פקידת הסעד למסגרות חוץ ביתיות בקטינותו, לא ניתן ולא סביר לשחררו כעת לאחריותה.
במהלך הערר, ביקש ב"כ העורר להורות על קבלת תסקיר נוסף בעניינו של העורר, אשר יבחן חלופות אחרות אפשריות, בין היתר, חלופות שייתכן ושירות המבחן ימצא עבור העורר שאינו אלא בחור צעיר, בן 19 שעבר ילדות קשה ואין זו העת להרים ידיים "ולהתייאש" ממנו.
אכן, אף אני התרשמתי כי יש במקרה זה כדי להורות על הגשת תסקיר משלים בעניינו של העורר, שמא שירות המבחן יוכל לסייע בידו במציאת חלופה ראויה אשר גם תיתן מענה לבעיותיו, כפי שאלו באו לידי ביטוי בתסקיר שהונח בפנינו.
אשר על כן, הערר נדחה אך שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר משלים על העורר. התסקיר יוגש לבימ"ש השלום תוך 10 ימים וביהמ"ש מתבקש לקבוע דיון מחודש בעניינו של העורר עם קבלת התסקיר.
3
ניתנה והודעה היום ג' כסלו תשע"ה, 25/11/2014 במעמד הנוכחים. |
השופטת רויטל יפה-כ"ץ ס.נשיא
|
