1

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד ג'ורג' חילו

ב"כ המשיבה עו"ד שריץ כץ בן משה

העורר הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת ביהמ"ש שלום בפ"ת (כב' השופטת הדס רוזנברג שיינרט) מיום 7.8.17.

ביהמ"ש הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

לטענת ב"כ העורר בשים לב לכך שכתב האישום מייחס לו עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל בלבד היה מקום להורות על שחרור העורר.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים סבורני כי לא נפל פגם בהחלטת ביהמ"ש קמא. אכן, העורר הואשם בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל בלבד כאשר על פי הפסיקה המקובלת במקרים של עבירה זו ונאשמים חסרי עבר פלילי או בעלי עבר פלילי מינורי בתי המשפט נוהגים לשחרר בערבויות מתאימות.

ביהמ"ש קמא היה ער להלכה זו ואכן הורה על שחרורו של משיב נוסף בערבויות שנקבעו.

2

בכל הנוגע לעורר זקף ביהמ"ש קמא לחובתו את הרשעותיו הקודמות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, בעבירת נשק ובעבירת בטחון. ביהמ"ש קמא היה ער לכך שמדובר ברישום פלילי ישן אשר אף התיישן ואולם סבר כי אין בכך כדי להצדיק את שחרורו של המשיב בערבויות.

לאחר שבחנתי את החלטת ביהמ"ש קמא סבורני כי אין מקום להתערב בה.

אכן עברו הפלילי של הנאשם הינו ישן כאשר הרשעתו האחרונה משנת 2006 בעבירות שב"ח והרשעותיו הקודמות בעבירות נשק ובעבירות בטחון הינם משנות התשעים ואולם עיון בעברו הפלילי של העורר בכללותו מעלה כי קיים קושי לקבוע שניתן להשיג את מטרת המעצר בערבויות מתאימות.

אשר על כן הערר נדחה.