1

ב"כ העוררת - עו"ד ג'ניה קליימן

המשיב וב"כ עו"ד פיראס דראושה

מתורגמנית - גב' עבאסי

ערר על החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופט הרבסט) ולפיה נדחתה בקשתה של העוררת לעיין מחדש בהחלטת בית המשפט לשחרר את המשיב בתנאים.

1. ביום 13.2.14 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות והיזק בזדון לרכוש.

עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים ולחילופין לשחרורו בתנאי מעצר בית מלא שלא בבית המשפחה.

בהחלטתה מיום 13.2.14 הורתה כב' השופטת זינגר על שחרורו של המשיב לחלופה של מעצר בית בבית אמו בפיקוחן של אמו ואחותו.

2. ביום 24.8.14 הגיע המשיב למחסום שועפט עת שהיה אמור להימצא במעצר הבית. בחקירתו במשטרה ציין כי מעצר הבית "נגמר" בעת הדיון האחרון בעניינו ביום 11.6.2014 וכי יצא כדי ללכת לעבודה חדשה בתל-אביב.

2

בעקבות הפרה זו הגישה העוררת בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור הראשונה.

3. בדיון שהתקיים ביום 27.8.14 ניתנה ההחלטה מושא הערר ולפיה ישהה המשיב במעצר בית מלא בבית אחות אחרת שלו בענתא החדשה כאשר כל העת יפוקח על ידי אותה אחות ואחות נוספת שלו או על ידי אחייניתו. כן חולט במסגרת אותה החלטה סך של 500₪ מתוך הסך של 2000₪ שהופקד במסגרת החלטת השחרור הקודמת, והמשיב חוייב בהפקדה של הסך האמור.

על פי החלטתו של כב' השופט הרבסט, מיום שחרורו ועד ליום בו נתפס המשיב, עברו למעלה מ-6 חודשים במהלכם לא נרשמה כל הפרה מצד המשיב. אף עתה, למעט ההפרה של תנאי השחרור, לא נתפס המשיב כשהוא מבצע עבירה. גם תפיסתו של המשיב במחסום מעידה כי יש רגליים לסברתו כאילו אינו מחוייב יותר למעצר בית מלא. על פי ההחלטה גם אם רמת האמון במשיב ירדה, ניתן לאיין את המסוכנות באמצעים דרסטיים פחות כמעצר בית מלא. עוד נאמר בהחלטה כי לנוכח בעיותיו המנטליות של המשיב כעולה מהדיון בתיק העיקרי, הותרתו כעת במעצר עד תום ההליכים הוא פתרון שאינו מידתי לנסיבות המקרה.

4. לטענת העוררת טעה בית המשפט עת הורה על שחרורו של המשיב בתנאים חרף מסוכנותו וחרף העובדה שהפר את תנאי מעצר הבית. ודאי לא היה מקום, כך לטענת העוררת, להורות על שחרורו של המשיב בנסיבות אלו בלא לקבל תסקיר מעצר קודם לכן. עוד לא היה מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בענתא הנמצאת בקירוב גאוגרפי משמעותי לאשתו ולילדיו של המשיב ובמקום שבו אין אפשרות ממשית לפיקוח מצד העוררת.

3

לטענת ב"כ המשיב בית המשפט קמא חקר את המפקחות המוצעות והתרשם כי יש בחלופה שהוצעה כדי לנטרל את עילת המעצר. בדיון שהתקיים בעניינו של המשיב בתיק העיקרי ביום 11.6.14 אמר עורך דינו כי הוא מתקשה לתקשר עם המשיב וכב' השופט כדורי הורה על מועד לעריכת ועדת אבחון בעניינו. לטענת ב"כ המשיב יתכן כי סברתו המוטעית של המשיב כי מעצר הבית נגמר קשורה לאותם קשיי תקשורת. באותו דיון אמר המשיב כי אשתו מתגוררת כעת בבית לחם וילדיו אצל הסבתא בשועפט, אחיותיו אישרו זאת, וככל שהעוררת חולקת על כך יכלה לוודא זאת באמצעות בדיקה מינימאלית מה שאין באפשרותו של ב"כ המשיב לעשות מאחר ומדובר בעדות תביעה. אשר ליכולת הפיקוח טוען ב"כ המשיב כי אף במקום החלופה הקודמת היתה קיימת בעיית פיקוח זהה ואולם אז הוצעה החלופה בהסכמה.

5. דין הערר להידחות.

אכן המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום הם חמורים ואולם לא היה בכך כדי למנוע מלכתחילה את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מוסכמת במקום אשר אף בו יכולת הפיקוח של המשיבה מוגבלת.

אמנם המשיב נתפס כשהוא מפר את תנאי מעצר הבית ואולם לא ביצע כל עבירה מעבר לכך. ההפרה התרחשה תקופה ארוכה לאחר שחרורו של המשיב למעצר הבית, וייתכן שיש אכן רגליים לסברה כי ההפרה בוצעה לרקע אי הבנת המשיב, לאור הבעיות המנטליות מהן הוא סובל וקשיי התקשורת עם עורך דינו, כי מעצר הבית טרם הסתיים.

בית משפט קמא שמע את המפקחות המוצעות והתרשם לחיוב ככל הנוגע להבנתן את משמעות הפיקוח ויכולתן לאיין את המסוכנות. בית המשפט אף חילט חלק מסכום הערבות והורה על הפקדה נוספת.

לנוכח כל האמור אכן לא היה מקום להותיר את המשיב במעצר בשלב זה והערר נדחה.

עם זאת, בנסיבות העניין רואה אני לנכון להזמין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

שרות המבחן מתבקש איפוא להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב בשים לב לכל האמור לעיל. לכשיוגש התסקיר הוא יובא לעיונו של השופט הדן בתיק.

4

יוער כי ככל שיובאו נתונים על כך שאשתו של המשיב או ילדיו מתגוררים בסמיכות גאוגרפית למקום החלופה המוצעת, אזי גם לדברי ב"כ המשיב אין המדובר בחלופה ראויה ותהא זו עילה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לשרות המבחן.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ד, 29 אוגוסט 2014, במעמד ב"כ העוררת, המשיב וב"כ; עותקים מההחלטה נמסרו לצדדים.