1

נוכחים:

העורר וב"כ עו"ד היתם חג' יחיא

ב"כ המשיבה עו"ד חופית קנטרוביץ

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העורר, יליד 1976, עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע.

בכתב האישום מיוחסות לו עבירות של תקיפת קטין ואיומים.

על פי הנטען ביום 9.9.14 בשעת ערב הלך המתלונן, ילד בן 12 ברחוב, סמוך לחנות צעצועים ברהט.

העורר חלף במקום במכוניתו וכשהבחין בילד המתלונן, עצר את מכוניתו, יצא ממנה, סטר לילד פעמיים בפניו, בעט בו ברגליו, הפילו ארצה וכתוצאה מכך נחבט ראשו של הילד בחוזקה ברצפת הבטון. בעוד היום שרוע על רצפת הבטון המשיך העורר ובעט בראשו.

הילד המותקף הצליח להתרומם והחל להימלט לכיוון ביתו כאשר תוך כדי כך צועק לעברו העורר כי ירצח אותו.

הילד פונה לביה"ח ושם אובחנה נפיחות ממשית בקרקפתו - כתוצאה מאותם חבלות קשות שחבל בו העורר.

במקביל להגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

מלכתחילה טען ב"כ העורר לעניין הראיות הלכאוריות כי בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 7.10.14 החליט בית משפט השלום (כב' השופט י. עטר) כי חומר החקירה עולה בצורה משמעותית כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר.

2

בעקבות כך ובשלב השני של הדיון בבקשת המעצר טען ב"כ העורר כי מן הראוי לשחררו לחלופת מעצר, העניין הופנה לתסקיר מעצר, העורר הציע חלופת מעצר בדרך של מגורים בדירה שתישכר לשם כך בבאר שבע, שירות המבחן בתסקיר מעצר משלים מציין בין היתר: "...הבאנו בחשבון כי מדובר בסכסוך בין משפחות אשר טרם בא על סיומו, כמו כן הבאנו בחשבון את התרשמותנו כי סאלם (העורר - י.א.) מתקשה לבחון את התנהלותו ומסביר אותה בגורמים חיצוניים ובנטייה מוגברת לטשטוש וצמצום".

על אף זאת בסופו של דבר מצאה קצינת המבחן כי "...בשקלול כל הגורמים סברנו כי ניתן יהיה לצמצם את רמת הסיכון בשחרורו לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלאים...".

התסקיר בא בפני בית המשפט קמא (כב' השופט א. ברסלר). בהחלטה מיום 11.11.14 לא קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן הנ"ל והורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים.

בפני ערר שהגיש העורר על החלטה זו.

לטענת ב"כ המלומד של העורר, היה על בית משפט השלום לקבל את המלצת שירות המבחן.

לאחר עיון בהליכי בית משפט קמא ובהחלטותיו, בתיק החקירה, בגיליון הרשעותיו הקודמות של העורר ובגזרי דין אחרונים שניתנו נגדו בעבירות אלימות קודמות, ולאחר עיון נוסף בתסקיר המעצר המקורי ובתסקיר המשלים - לא מצאתי מקום לשנות מהחלטת בית משפט השלום.

על פי הנטען בכתב האישום, והמוכח כדבעי לכאורה, העורר אדם כבן 40, תקף בחמת זעם ילד בן 12 שפסע לתומו בשעת ערב ברחוב, הפליא בו את מכותיו, בעט בו, הפילו ארצה, גרם לנפיחות קשה בראשו - והכל מתוך מניע משונה של סכסוך כזה או אחר בין העורר או מי מבני משפחתו לבין משפחת הילד הקטן קורבן התוקפנות הקשה והאלימה הנטענת.

בעברו של העורר הרשעות רבות בעבירות שונות, בעיקרן עבירות אלימות.

די להפנות לשתי הרשעות האחרונות.

בגזר דין שניתן נגדו בבית משפט השלום בבאר שבע ביום 25.11.13 הוא נדון לשישה חודשי מאסר על תנאי וזאת לאחר שהורשע בכך שביום 1.8.13 תקף את אמו, דחף אותה ועיקם את ידה.

בגזר דין נוסף, בהרשעה נוספת שניתן נגדו ביום 15.12.13, לאחר שהורשע בעבירה של תקיפת אחיינו במכות בצווארו, נגזר עליו עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים.

אותה עבירת תקיפה של האחיין בוצעה ביום 28.3.13.

בנוסף לאלה הרשעותיו הקודמות עולות הרשעות רבות בעבירות אלימות, סמים, נהיגה בזמן פסילה, גניבות רכב, פריצות רבות ועוד ועוד.

המעשים הנטענים נגדו עתה, והמוכחים לכאורה, מלמדים על מסוכנות ממשית וגבוהה הקיימת מהעורר דנן לבני הציבור והקהילה.

3

על פי המוכח לכאורה הוא לא נרתע מלתקוף בחמת זעם ילד בן 12 שכל חטאו היה בכך שיש לעורר סכסוך עם מי מבני משפחתו.

על פי הרשעותיו הקודמות הוא לא נרתע בעבר מלתקוף את אמו וגם לא את אחיינו.

משמוסיף אני לכך את שלל הרשעותיו הרבות הקודמות, עולה כי המדובר באדם שמסוכנותו קשה ומשמעותית.

בנסיבות אלה, קשה להלום את המלצת שירות המבחן בתסקיר המשלים, הגם שאותה המלצה, בקריאה מוקפדת, מועלת בשפה רפה ובהיסוס לא מבוטל.

מצטרף אני לעמדת ביהמ"ש קמא כי בנסיבותיו של העורר דנן לא תיסכון חלופה שהוצעה בתסקיר המשלים, וספק רב ביותר אם תיסכון חלופת מעצר כלשהי.

הדברים מתעצמים נוכח העובדה שהוא ביצע את המיוחס לו עתה, והמוכח לכאורה, שעה ששני מאסרים על תנאי, שיהיו ברי הפעלה אם יורשע בדין, תלויים ועומדים נגדו. אותם שני מאסרים על תנאי הוטלו עליו במהלך השנה האחרונה וגם בהם לא היה להרתיעו.

סוף דבר, מהנימוקים שפורטו לעיל, מוצא אני כי החלטת בית משפט השלום המורה על מעצר עד תום ההליכים, הינה ראויה ומתבקשת בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ג' כסלו תשע"ה, 25/11/2014 במעמד הנוכחים.