1

נוכחים:

העורר על-ידי ב"כ עו"ד ירוסלב מץ

המשיבה על-ידי ב"כ עו"ד עדי חביב

הדיון מתורגם לשפה הרוסית על ידי עו"דירוסלב מץ

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על תנאי שחרור כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא.

כתב האישום מייחס למשיב רצף עבירות אלימות לצד ביטויי גנאי ואיומים. המעשים בוצעו החל מחודש אוקטובר 2013 ועד ליום 13.9.14 ובסך הכל - 5 אישומים.

בני הזוג נשואים זה לזו 50 שנה.

העורר בן 77, אשר תפקד באורח נורמטיבי עד לפני שנה לערך. או אז, החלה לתקוף אותו מחלת הדמנציה אשר הניעה בתורה אגרסיביות באישיות העורר.

רוחות עבר החלו לפקוד אותו והוא נתקף בפרצי זעם תוך שהוא מזכיר למתלוננת ארועים מלפני 40 שנה. לצד הביטויים הקשים - נקט העורר גם באלימות.

2

העורר שוחרר בתנאים כבר בהליך מעצר הימים, תנאים שאושררו על ידי בית משפט קמא לאחר שכתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים - הוגשו.

מכאן הערר אשר בפניי.

הסניגור טוען, כי במשימותיו המיוחדות של העורר, הוא לא יוכל לעמוד במעצר בית.

התובעת המלומדת מתנגד בכל שינוי בטרם יתקבל תסקיר מעצר.

שוחחתי ארוכות עם בתו של העורר על מנת לעמוד מקרוב על הלכי הרוח בקרב המשפחה.

הוברר, כי הבת היתה ערה למתרחש, עת החלה להבחין בשינויים מנטליים אצל אביה. תחילה העבירה אותו לבדיקה בבית החולים "גהה" ומאוחר יותר, על פי המלצתם, לטיפולו של פסיכיאטר מטעם קופת חולים. זה נתן לעורר טיפול תרופתי. הטיפול הועיל, אלא שהעורר חש שהתרופה פוגעת ביכולתו השכלית - הוא מהנדס במקצועו - ועל כן חדל ליטול את התרופה וכך הגענו לפרצי האלימות האחרונים.

הבת הותירה עלי רושם רציני ביותר. אני משוכנע כי היא דואגת לשלומה של אמה לא פחות ממערכות האכיפה או בית המשפט.

כך למשל, סיברה הבת את האוזן כי המעצר היה כה טראומטי עבור העורר, עד כי הוא אינו מעלה על דל שפתיו את שמה של המתלוננת.

נאמנים עלי דבריי הבת, כי תעשה להמשך הטיפול התרופתי.

בנסיבות הללו, הצעתה של הבת כי יתאפשרו מפגשים מבוקרים בין העורר לבין אשתו, כמו גם יציאות בפיקוח ובליווי, הצעה זו סבירה ביותר.

על כן, אני קובע כדלקמן:

א. העורר יהיה רשאי לצאת ממעצר הבית, על פי שיקול דעת המפקחות ובלבד שלא ירחיק מרחק העולה על קילומטר אחד מדירת המגורים.

3

ב. העורר יהיה רשאי להיפגש עם המתלוננת, בעיתוי שיקבע עלפי שיקול דעת הבת נ' ובלבד שהדבר יהא בדירה בה היא מתגוררת ובנוכחות המפקחות.

בשלב זה מודיע לי הסניגור, כי הדיון בראיות - מתייתר. אני מבטל אפוא את הישיבה שנקבעה בפני כב' השופטת תבור ליום 28.9.14.

תחת זאת, יש לקבוע מועד חדש לשם קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ד, 19/09/2014 במעמד הנוכחים.