1

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת י' ייטב) בתיק מ"ת 17427-11-13 מיום 20.2.201.

1.         כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות אלימות. לעורר עבר פלילי. תחילה נעצר העורר עד תום ההליכים ובהמשך הוגשה בקשה לעיון חוזר בה הוצעה חלופה מהודקת יותר, שאז נקבע כי העורר ישהה בתנאי מעצר בית מלאים עם איזוק אלקטרוני. לאחר זמן מה הוגשה בקשה להרחבת תחום האיזוק האלקטרוני גם לחצר הבית. בית משפט קמא דחה הבקשה ונימקה במסוכנות הגלומה בעורר, כפי שעולה מעברו, מהראיות לכאורה, מתסקיר שירות המבחן וכן ממצבה של הגדר. מסקנתו הייתה שההקלה המוצעת מעוררת חשש באשר לאפשרות לאיין את המסוכנות.

2.         בערר נטען, כי שהייה במעצר בית בין קירות מקשה מאוד. מדובר באיזוק אלקטרוני, החצר מגודרת, ושני אמצעים אלה והפיקוח הצמוד מנטרלים כל מסוכנות של העורר.

3.         לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, שכן לא ניתן לראות על פניה טעות מהותית. כתב האישום ותסקיר המעצר של שירות המבחן מלמדים כי בעורר אכן גלומה מסוכנות של ממש. התיק עצמו קבוע להוכחות ליום 23.4.2014 ויש סיכוי שההליך יתקדם וימוצה.

לפיכך, אני דוחה הערר. עם זאת, במקרה שההליכים ימשכו תקופה משמעותית לאחר מועד ההוכחות הנ"ל, יהיה ניתן לפנות לבית משפט קמא בבקשה נוספת לעיון חוזר.

לשלוח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

2