1

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד אבי שגב

ב"כ המשיב עו"ד ג'ואן שביטה

המשיב הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט מורנו) בתיק מ"ת 44557-11-17 מהיום, 23/11/17, לפיה הורה בית משפט קמא על שחרורו של המשיב בתנאי שחרור הכוללים חתימה של ערב צד ג' על סך 4,000 ₪, חתימה על ערבות עצמית על סך 5,000 ₪ והפקדה במזומן על סך 3,500 ₪. במוקד ערר המדינה העובדה שבית המשפט אישר ערב צד ג', תושב שטחים בעצמו, שלחובתו 4 הרשעות קודמות.

לגבי המשיב עצמו - הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק מיום 19/11/17, כשלחובתו 3 הרשעות קודמות, שתיים מהן באותה עבירה ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 3 חודשים.

2

בהחלטה מיום 20/11/17 קבע בימ"ש קמא בצדק, כי עילת המעצר המרכזית היא החשש להימלטות מהדין, ועל כן קבע את תנאי השחרור שפורטו לעיל, כשבמקור ציין בימ"ש קמא כי ערבות צד ג' צריך שתיחתם על ידי אזרח ישראלי אשר יתחייב כי כתובתו תשמש לכתובת להמצאת כתבי בית דין למשיב.

בדיון שנערך היום הציגה הסנגורית המלומדת את הערב ופרטיו, כאשר מדובר כאמור בתושב שטחים שהוא בעל היתר סחר, שפג תוקפו בפברואר 2018 (אם כי הוא ציין שהוא מקבל היתרים מתחדשים), ולחובתו 4 הרשעות קודמות לרבות בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק בגינה ריצה עונש מאסר בשנת 2009, זיוף וכן שתי הרשעות מבית דין צבאי.

בדיון שהתקיים היום, כפי שטען לפניי עו"ד שגב וכפי שעולה מהפרוטוקול, לא ניתנה שהות למדינה לערוך בדיקות בעניינו של הערב, אם כי הערב השיב לשאלות ב"כ המבקשת. בנוסף, בסוף הדיון, לאחר שבימ"ש קמא אישר את אותו ערב, סירב לבקשת המדינה לעכב את ביצוע השחרור. באשר לערב עצמו, נימק בימ"ש קמא כי חרף עברו הפלילי של הערב ניתן לו היתר כניסה לישראל ועל כן ניתן לאשרו כערב צד ג' שכן ידוע כי היתר הכניסה לישראל "הינו יקר מפז עבור הערב המוצע", בנוסף לעובדה שהערב הוא אחיו של המשיב.

שמעתי את טיעוני הצדדים היום ושוכנעתי כי יש לקבל את ערר המדינה.

בימ"ש קמא קבע בצדק בהחלטה מיום 20/11/17 כי ערבות צד ג' צריך שתיחתם על ידי אזרח ישראלי. זהו תנאי בסיסי על מנת להבטיח שמדובר בערובה ממשית אשר אכן תבטיח התייצבות המשיב לדיונים. אעיר בנקודה זו, כי אינני פוסלת שיכולים להיות חריגים לקביעה זו, אך איני קובעת מסמרות בעניין זה. לאור נתוניו של הערב ושל המשיב עצמו, אין המדובר במקרה שמצדיק חריגה מהכלל שנקבע אף בבש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל [04/11/13] בפסקה 14.

אני מוצאת כי אין המדובר בערב ראוי. הערב מחזיק לא בהיתר כניסה אלא בהיתר סחר זמני, שיתכן ולא יחודש בפברואר 2018. גם אם צדק בימ"ש קמא כי אין בקיומו של עבר פלילי כדי לפסול את הערב מניה ובניה הרי שאופי ההרשעות של הערב אינו מאפשר לאשר אותו כערב מתאים.

אשר על כן, אני מורה על קבלת הערר שנוגע לתנאי השחרור בלבד וקובעת כדלקמן:

ניתן יהיה לשחרר את המשיב בכפוף להפקדה במזומן על סך 8,000 ₪; תיחתם ערבות צד ג' על סך 10,000 ₪ שתהא של אזרח ישראלי אשר יתחייב כי כתובתו תשמש ככתובת להמצאת כתבי בית דין למשיב וכן תיחתם ערבות עצמית על אותו סכום.

3

לא יעמוד המשיב בתנאי שחרור, ייעצר עד להחלטה אחרת ויובא לדיון בפני שופט תורן בבית משפט השלום בפתח תקווה ביום 27/11/17 שעה 09:00 (לבקשת הסנגורית).

אני רואה לנכון לחזור על כך כי ראוי היה שבימ"ש קמא ייעתר לבקשת עיכוב הביצוע, למצער למשך 24 שעות. הדבר מחויב על פי דין וגורם בסופו של דבר לכך שהצדדים מגיעים לבית משפט זה כשאינם ערוכים כדבעי, וניהול ההליך באופן בהול ומאולץ פוגע בסופו של דבר הן באינטרס הציבורי הן בנאשמים עצמם.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"ח, 23/11/2017 במעמד הנוכחים.