1

נוכחים:

העורר התייצב

ב"כ העורר עו"ד נביל זינאתי

ב"כ המשיב עו"ד אבי שגב

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לא ביקשתי תשובת ב"כ המשיב.

ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בראשון לציון (כב' השופט שטיין), החלטה מיום 30.8.17 במ"ת 70893-07-17 במסגרתה דחה בקשת העורר להקל בתנאי מעצר הבית הלילי בו שוהה העותר מזה חודש ומחצה באופן שיותר לו להסתובב חופשי בכל ימי חג הקרבן, קרי מיום 1.9.17 עד 4.9.17.

ביום 19.7.17 הוגש כנגד העורר ונגד שניים אחרים כתב אישום אשר ייחס לעורר עבירות של איומים ושיבוש הליכי משפט.

2

ביום 7.8.17 קבע כב' השופט אייל כהן כי קיימת חולשה מסוימת בראיות הנובעות לעבירות המיוחסות למשיב. יש להדגיש כי חרף העובדה כי נקבעה חולשה מסוימת בראיות הרי שכב' השופט כהן עיין בתיעוד הצלומי של האירוע, התרשם כי דיבורו של העורר היה ממתן ואף פייסני אך בשלב מסוים נשמע אומר את המיוחס לו בסעיף 6 לכתבה אישום, קרי "איך מסדרים את האסון הזה? לא רוצים שהמשטרה תתערב... פה זה מצלמות אחי, אתה בבעיה אחו מניוקה, אם הם נעצרו אתה בבעיה אחו מניוקה, אם הבחורים ייעצרו שתויים". ביהמ"ש קמא קבע כי עולות שתי אפשרויות - האחת היא כי דברים אלה אכן מהווים איום ונאמרו ככאלה והאפשרות האחרת הינה אזהרת המתלונן בתום לב.

המשיב מצוי במעצר בית לילי בלבד, דבר המאפשר לו להסתובב באופן חופשי במהלך שעות היום.

כעת כאמור מבקש המשיב לבטל את מעצר הבית הלילי בימי החג.

סבורני כי בשלב זה האיזון הנכון בין המעשים המיוחסים לכאורה למשיב לבין עצמת הראיות, הינו שהייתו של העורר במעצר בית לילי עד קבלת תסקיר שהוזמן על ידי ביהמ"ש קמא על מנת לבחון בקשתו של העורר לביטול התנאים המגבילים.

יחד עם זאת, בשלב זה ההקלה המבוקשת הינה מידתית וניתן, כפי שנקבע על ידי ביהמ"ש קמא, לעמדו במצוות הדת במהלך שעות היום המרובות בהן העורר אינו מצוי בתנאים מגבילים.

נוכח האמור הנני דוחה את הערר.