1

בהמשך להחלטתי מ-24.1.18 ולהחלטת כב' השופט י' נועם מהיום, שלא לאחד את הדיון בעמ"ת 22821-01-18 ובבר"ע דנן, נקבע כדלקמן:

1.         המשיב יוכל להמשיך לשהות במעצר באיזוק אלקטרוני. יש להחזירו למצב זה ללא דיחוי.

2.         לתוצאה האמורה אני מגיע על יסוד מה שיוסבר להלן.

3.         המחוקק קובע בסעיף 22ח(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, כי ההשגה על החלטת בית משפט מסוג זו שלפנינו היא ברשות בלבד.

4.         נסיבותיו של המקרה דנן אינן מיוחדות וחריגות ואינן מצדיקות מתן רשות ערעור על ההחלטה להורות על המשכו של האיזוק האלקטרוני בתנאים שנקבעו.

5.         גם אילו הייתה ניתנת רשות ערעור, איני סבור שהיה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. ההחלטה משקללת כראוי את כל הנחוץ ומגיעה לתוצאה הראויה בנסיבות המקרה. האמור בה מקובל עליי במלואו.

6.         טענות המבקשת אינן מצדיקות מסקנה שונה מזו שבסעיפים 4 ו-5 דלעיל.

2

7.         המחדלים בהתנהלות המבקשת - אשר קיבלו ביטוי גם במספר החלטות של כב' השופט י' נועם ובטענות נוספות שהעלה הסניגור בקשר לכך בדיון שהתקיים לפניי (ב-24.1.18) - מחזקים את המסקנה כי במסגרת ההליך דנן אין לבטל את ההחלטה המאפשרת המשכו של המעצר באיזוק אלקטרוני בתנאים שקבע בית המשפט קמא.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ט' בשבט תשע"ח, 25 בינואר 2018.

המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו אל באי כח הצדדים בדחיפות.

רפאל יעקובי, שופט