1

נוכחים:

העורר וב"כ עו"ד יהונתן רבינוביץ

ב"כ המשיבה עו"ד שרית אלישע אלעמי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העורר, יליד 1978 ועמו שלושה נוספים עומדים לדין בבית משפט השלום באילת.

בכתב האישום שהוגש נגדם (ביום 17.9.14) מיוחסות להם עבירות של הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם, תקיפת שוטרים במילוי תפקידם והתנהגות פרועה במקום ציבורי.

בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום בצהרי יום 13.9.14, על החוף באילת התפרע במקום הנאשם 1 בכתב האישום כשהוא צועק, משתולל ומשליך כסאות ובקבוקי זכוכית אל עבר אנשים שהיו במקום, שוטר שהגיע למקום הודיע לו כי הוא עוצר אותו, הנאשם 1 איים על השוטר בפגיעה והניף ידיו לעברו.

העורר דנן, הלוא הוא הנאשם 2, הצטרף לנאשם 1 צעק על השוטר לשחרר את נאשם 1, אחז בידו של השוטר ודחף אותו .

למהומה הצטרפו שני הנאשמים הנוספים, הכל כמפורט בכתב האישום.

בסופו של דבר נעצרו הארבעה ובניידת בדרך לתחנת המשטרה נאשם 1 והעורר קיללו את השוטרים.

יצוין כי לנאשמים הנוספים, מיוחסות עבירות נוספות בכתב האישום, בקשר לאותה התפרעות אלימה וקשה שראשיתה בחוף וסופה בתחנת המשטרה.

2

המדינה ביקשה לעצור את ארבעת הנאשמים עד לתום ההליכים.

ב"כ ארבעת הנאשמים לא כפרו בקיום ראיות לכאוריות ובקיום עילת מעצר, אולם ביקשו כי ביהמ"ש יבחן חלופות למעצר.

בהחלטה מיום 22.9.14 החליט בית משפט השלום כי בהינתן הראיות לכאורה, בהינתן עילת המעצר ובהינתן עברם בפלילים של העורר ושל הנאשמים הנוספים (מספר 1 ו- 3), אין תוחלת לבחינת חלופת מעצר שכן אין הם ראויים מלכתחילה לאמון הבסיסי שהינו תנאי לעצם בחינתה של חלופה .

אשר לנאשם מס' 4 החליט בית משפט השלום כי נוכח עברו הפלילי הקל מעברם הפלילי של שלושת חבריו ניתן יהיה לבחון חלופת מעצר, אם תימצא חלופה ראויה, והורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם 4.

בפני ערר שהגיש העורר שבפני, הלוא הוא נאשם 2.

לטענת ב"כ העורר הוא אכן מסכים לקיום הראיות הלכאוריות ולקיום עילת מעצר.

אולם, כך טענת הסנגור, היקף המעשים המיוחסים לעורר דנן בכתב האישום הינו פחות בצורה ניכרת מהמיוחס לנאשמים 1 ו- 3 ולמעשה אף פחות מהמיוחס לנאשם 4.

אכן, בעברו הפלילי של העורר הרשעה קודמת בתקיפת שוטר (עבירה מיום 16.9.08) אולם אין די בכך לטענת הסנגור במכלול הנסיבות לשלול מניה וביה את עצם היתכנותה של חלופת מעצר.

ב"כ המדינה טוענת כנגדו כי בהרשעות הקודמות של העורר מצויות גם 6 עבירות של הפרת הוראה חוקית, עבירות שהתרחשו כולן בחודשים מאי ויוני 2009, אגב ביצוע עבירות נלוות בתיקים שאוחדו ובגינם נגזר דינו של העורר לתקופת מעצר מצטברת של 36 חודשים (בגזר דין מיום 22.2.10).

בכך לטענת ב"כ המדינה נתון נוסף המצדיק את ההחלטה להימנע אפילו מבחינת חלופת מעצר.

לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין דנן, הגם שספק גדול בעיניי אם תיסכון חלופת מעצר לעורר דנן, הרי שנוכח חלקו הקטן ביחס לנאשמים האחרים במעשים המיוחסים להם בכתב האישום, מן הראוי היה לבחון האם תיתכן בכלל חלופת מעצר הולמת לעורר דנן.

אינני מחווה בזאת דעה כלשהי אם אמנם תיתכן חלופה שכזו, אולם לדעתי בנסיבות המיוחס לעורר בכתב האישום מן הראוי שלא לדחות על הסף ומלכתחילה את עצם ההיתכנות, אם בכלל, של אפשרות לחלופת מעצר.

ברור כי הדברים צריכים להיבדק באופן יסודי על ידי שירות המבחן במסגרת תסקיר מעצר, וברור כי בית משפט השלום יבחן בקפידה רבה ביותר המלצות שיבואו בתסקיר מעצר שכזה, אם יבואו המלצות שכאלה, בעניינו של העורר.

3

מכל מקום, החלטתי לקבל הערר במובן של שליחת העניין לתסקיר מעצר יסודה במפורט לעיל לעניין כך שלא מצאתי כי זה המקרה בו ראוי למנוע על הסף ומלכתחילה את עצם הבחינה להיתכנותה של חלופת מעצר.

אשר על כן, אני מורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו של העורר ולהביא התסקיר בפני בית משפט השלום באילת להמשך הדיון בבקשת המעצר של המדינה.

מובהר בזאת, כאמור לעיל, כי בית משפט השלום ישוב וידון בעניין בקשת המדינה למעצר העורר, לאחר שיונח בפניו תסקיר המעצר, בזהירות הרבה מאוד המתחייבת נוכח עברו הקשה של העורר בפלילים ונוכח הנסיבות והנימוקים הנוספים שפורטו בהחלטת בית משפט השלום.

ב"כ העורר מתבקש להעביר עותק החלטה זו עוד היום לשירות המבחן ובמקביל לפנות למזכירות בית משפט השלום באילת לקביעת מועד להמשך הדיון בבקשת המעצר לאחר שיתקבל תסקיר המעצר.

למען הסר ספק, העורר יישאר במעצרו כל עוד לא תינתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט קמא.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"ה, 05/10/2014 במעמד הנוכחים.