1

1.         ערר על החלטת בית משפט שלום בירושלים (כבוד הש' ג'ויה סקפה-שפירא) במ"ת 12749-01-15 מיום 2.2.15.

2.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מעורבות בהתפרעויות ברחבי ירושלים במהלך מבצע "עמוד ענן" בשלהי שנת 2012 ועל רקע רצח הנער אבו חדיר בשלהי שנת 2014. כתב האישום מייחס למשיב שלושה אישומים בעבירות של התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); התקהלות אסורה, לפי סעיף 151 לחוק; ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(2)+25 לחוק; מעשי פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(3) לחוק.

נטען, כי המשיב, נטל חלק בהתקהלויות אסורות בשכונת אבו תור ובמהלכן יידה אבנים ויירה זיקוקים לעבר שוטרים מתוך הזדהות עם תושבי רצועת עזה בחודש נובמבר 2012 במהלך מבצע עמוד ענן וכן בחודש יולי 2014 על רקע רצח הנער אבו חדיר. ביום 22.10.14 נטל המשיב חלק בהתפרעות בשכונת אבו תור לאחר הלווייתו של המחבל עבד אל רחמן שלודי, במהלכה זרק זיקוקים ויידה אבנים לעבר בתי תושבים יהודים בשכונה ולעבר שוטרים.

3.         המשיב נעצר ביום 30.12.14 ומעצרו הוארך עד ליום 7.1.15. כתב אישום בצירוף בקשה למעצר עד תום הליכים הוגשו ביום 7.1.15 בעניינו של המשיב ושלושה מעורבים נוספים. כן הוגש כתב אישום נפרד בעניינם של ארבעה מעורבים נוספים.

2

4.         בית משפט קמא קבע, בהחלטה מיום 14.1.15, כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מסוכנות בעניינו של המשיב. יחד עם זאת, יש בהודעות המפלילים הקושרים משתתפים רבים למספר רב של התקהלויות כדי לכרסם בעוצמתן הלכאורית של הראיות באופן המצדיק בחינת חלופת מעצר. מנגד, יש בהפרכת טענות האליבי שבפי המשיב כדי לחזק את הראיות נגדו. המשיב בן 29, בעל עבר פלילי שאינו רלוונטי. בשקלול הדברים, הורה בית משפט קמא על בחינת חלופת מעצר.

5.         בהחלטה מיום 2.2.15, קיבל בית משפט קמא את המלצת שירות המבחן ושחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית חמתו בשכונת ראס אל-עמוד בפיקוח רעייתו וחמתו. שירות המבחן העריך מסוכנות נמוכה והתרשם מאורח חייו הנורמטיבי ומיכולת הפיקוח של המפקחות. חלופת המעצר מרוחקת מסביבת מגוריו ולאחרונה נרשמה בה רגיעה ביטחונית. אשר על כן ובשים לב לגריעת עוצמת הראיות בעניינו, הורה בית המשפט על שחרורו למעצר בית כאמור ובכפוף להפקדת סך של 3,000 ש"ח וחתימת ערבות עצמית וערבות צד ג' על ידי כל אחת מהמפקחות בסך של 7,000 ש"ח האחת.

6.         הערר התמקד בכוחה של חלופת מעצר לאיין מסוכנות. נטען, כי בצוק העיתים של המציאות הבטחונית בארץ, לא ניתן לאיין את מסוכנות הטבועה בביצוע עבירות מסוג זה על רקע בטחוני. המדיניות העקבית בפסיקה היא להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלו גם בעניינם של קטינים על מנת להגן על בטחון הציבור. מה גם, חלופת המעצר מצויה בליבה של שכונת ראס אל-עמוד המהווה מוקד חוזר ונשנה להתפרעויות והפרות סדר על רקע לאומני. עברו הפלילי של המשיב בעבירת מרמה המחלישה את היכולת ליתן בו אמון. מעבר לכך, התלות המובנת של אשה בבעלה מחלישה את יכולתה לפקח על בעלה. במכלול הדברים, נטען כי לא ניתן לאיין מסוכנות המשיב ויש להורות על מעצר עד תום ההליכים.

3

7.         ב"כ המשיב סמך ידו על החלטת בית משפט קמא בהיותה סבירה וטען אין להתערב בה. עם רגיעת הרוחות בעיר ירושלים תמה מגמת בתי המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות כגון דא שתכליתה הייתה להחזיר את הסדר לשכונות העיר ירושלים. בית משפט קמא בחן את חומר הראיות בתיק ומצא בו חולשה. תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב חיובי, בניגוד ליתר המעורבים בפרשה, מסוכנותו נמוכה ונמצא שיש ליתן בו אמון. עברו הפלילי ישן בעבירה אחת שאינה רלוונטית לכתב האישום.

8.         מצאתי שאין להתערב בהחלטת בית משפט קמא. עוצמתן של הראיות בתיק בעניינו של המשיב מצדיקה בחינת חלופת מעצר. שירות המבחן התרשם ממסוכנות נמוכה, מאורח חיים נורמטיבי ומהיכולת ליתן בו אמון ולשחרורו לחלופת מעצר. החלופה שהוצעה בבית חמתו מרוחקת מסביבתו הטבעית של המשיב ושירות המבחן התרשם מיכולתן של המפקחות להציב למשיב גבולות ברורים ולמנוע מעורבות נוספות בפלילים ובפרט בהתפרעויות על רק לאומני. במכלול הדברים, החלטת בית משפט קמא סבירה ולא מצאתי עילה להתערב בה.

9.         הערר נדחה.

ניתנה היום, ט"ו בשבט התשע"ה, 04 בפברואר 2015, במעמד הצדדים.