עמ"י 46025-01-25

עמ"י 45986-01-25

1. בפניי בקשות רשות ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת מיום 16.1.2025 (עמ"י 35062-01-25 ועמ"י 42100-01-25, השופטת א' רבהון), בהן דחה בית המשפט המחוזי ערר על החלטות בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת מיום 13.1.2025 (מ"י 30870-01-25 מ"י 30855-01-25, השופט ד' פורת), והורה על הארכת מעצרם של המבקש בעמ"י 45986-01-25 והמבקש בעמ"י 46025-01-25 (להלן ביחד: המבקשים) עד ליום 26.1.2025.

אציין כבר עתה כי מדובר בשני הליכים נפרדים שניתנו בהם החלטות נפרדות, אך כפי שיובהר הם קשורים באותו רקע עובדתי והשאלות המשפטיות המתעוררות בהם זהות. על כן, החלטה זו ניתנת במאוחד בשני ההליכים.

2. המבקשים הם אחים אשר נעצרו ביום 13.1.2025 בחשד לביצוע עבירת מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירת קשירת קשר לעשיית פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק; עבירת הכנה לביצוע מעשה טרור לפי סעיף 28(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור); ועבירת אי מניעת מעשה טרור לפי סעיף 26 לחוק המאבק בטרור. בו ביום נערכו דיונים בעניין מעצרם של כל אחד מהמבקשים. בהחלטות שניתנו קיבל בית משפט השלום את בקשת המשיבה להארכת מעצרם של המבקשים עד ליום 26.1.2025. בכל אחת מההחלטות נקבע כי קיים חשש סביר לכך שהמבקשים ביצעו את המיוחס להם; ולכך ששחרורם יוביל לשיבוש הליכי חקירה ולסיכון ביטחון הציבור. כן צוין כי נדרשות פעולות חקירה רבות ומורכבות המחייבות את החזקת המבקשים במעצר. על החלטות אלו הגישו המבקשים עררים לבית המשפט המחוזי.

3. ביום 16.1.2025 התקיימו דיונים בעררים בבית המשפט המחוזי, מהם עלה כי אין מחלוקת בדבר קיומן של עילות מעצר. לשיטת המבקשים, קיצור המעצר נדרש לאור העובדה שהם מנועים מלהיפגש עם עורכי דין, ולכן נדרשת ביקורת שיפוטית על החקירה. בהחלטות שניתנו בכל אחד מהדיונים דחה בית המשפט המחוזי את העררים. בהחלטות נקבע כי עוצמת החשדות כנגד המבקשים איננה מבוטלת; וכי בהתאם לדו"ח הסודי המפרט את תכנית החקירה - משך המעצר הוא סביר, ואף לא מן הנמנע כי החקירה תארך פרק זמן נוסף. על החלטות אלה הוגשו בקשות רשות הערר שלפניי.

4. בבקשות רשות הערר טוענים המבקשים, בתמצית, כי מבלי להקל ראש בחומרת העבירות המיוחסות להם - היה מקום להורות על תקופת מעצר קצרה יותר שתאפשר פיקוח שיפוטי על אופן התקדמות החקירה. זאת, בעיקר מאחר שהם היו מנועים מלפגוש עורך דין עד ליום 18.1.2025. לגישת המבקשים, גם בהנחה שייקבע שבקשתם אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם, יש מקום לתת להם רשות לערער משיקולי צדק.

5. לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערר ב"גלגול שלישי", ובפרט על החלטות בעניין "מעצרי ימים" תינתן במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית; או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו מיני רבים: בש"פ 2991/24 כראג'ה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (9.4.2024); ברע"פ 44947-09-24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (25.9.2024); בש"פ 1099/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.2.2023); בש"פ 3439/17 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (25.4.2017)).

כאמור לעיל, לאחר עיון בחומר החקירה; בטענות הצדדים; ובדו"ח סודי שהוגש על ידי המשיבה ובו פורטו פעולות החקירה הנדרשות, קבע בית משפט קמא בהחלטותיו המנומקות כי קיים חשש ששחרור המבקשים ממעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה וסיכון ביטחון הציבור. בשים לב לכלל האמור, אינני סבורה כי המבקשים העלו בבקשותיהם שאלה משפטית עקרונית, או הצביעו על נסיבות חריגות המצדיקות מתן רשות ערר בגלגול שלישי. יתרה מכך, המשיבים ביססו את בקשותיהם על כך שהם היו מנועים מלפגוש עורך דין, אולם גם לפי עמדתם, מניעה זו כבר אינה על הפרק. לכן, גם טעם זה אינו מצדיק את קבלת הבקשה.

6. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשות נדחות.

ניתנה היום, כ' טבת תשפ"ה (20 ינואר 2025).