1

נוכחים:

העורר 1 ובא כוחו עו"ד אורי בן נתן

העורר 2 ובא כוחו עו"ד מוטי יוסף

ב"כ המשיבה מר יואב דהן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני ערר על החלטת בית המשפט השלום באילת (כב' השופט טופף), מיום 5.1.2014, בתיק מ"י 54553-12-13, אשר הורה על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 8.1.14 במסגרת בקשה שלישית להארכת מעצרם של העוררים בחשד להברחת סמים מגבול מצרים לשטח מדינת ישראל כשמיוחסת להם הברחת סם מסוג חשיש במשקל של כ-50 ק"ג.

ב"כ העוררים מלינים כי על בית משפט קמא קיים את הדיון בהארכת מעצרם, בהעדר בא כוחם ועל אף שהתבקש בית משפט קמא להמתין להגעתם, באמצעות נציג המשטרה, סרב להמתין וקיים את הדיון בהעדרם. גם לאחר שהתייצב ב"כ העורר 1 לדיון, בשלבי סיום מתן ההחלטה, וביקש להשמיע טיעוניו בפני בית משפט קמא, סרב בית המשפט לשמוע הדברים.

עוד טען ב"כ העורר 1 כי מן הראוי היה שבית משפט קמא יאפשר לעוררים להיות מיוצגים באותו דיון ולו באמצעות עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית שהינו זמין בבית המשפט.

מטעם זה, כאמור ב"כ העוררים הארכת המעצר הינה פסולה ויש להורות על שחרורם.

גם לגופו של עניין טענו ב"כ העוררים, כי פעולות החקירה בפרשה הנדונה הסתיימו ופעולת החקירה היחידה שנותרה היא קבלת חוות דעת לגבי DNA שנלקח מהשטח או מאחד האריזות וכי אין בפעולת חקירה זו, המחייבת המתנה לקבלת חוות הדעת, כדי להצדיק הותרת העוררים במעצר.

2

ב"כ העוררים הפנו להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 1561/11, מפי כב' השופט לוי אשר קבע כי אין לשלול חירותו של אדם רק בשל ההמתנה לקבלת חוות דעת מז"פ בעניין סוג הסם שנתפס באותו מקום.

מבקשים ב"כ העוררים לגזור מסקנה שווה גם למקרה דנן.

ב"כ המשיב הציג בפני את תיק החקירה, לרבות דו"ח סודי ממנו עולה כי בעת הדיון בבקשת הארכת המעצר בבית משפט קמא, הוצגה רשימה של פעולות חקירה לביצוע כ-15 במספר וכי מאז אותו דיון ועד היום בוצעו מרבית הפעולות יחד עם זאת, נותרו עוד כ-6 פעולות לביצוע וכי אין מדובר רק בהמתנה לחוות דעת מז"פ או חוות דעת אחרת.

בהינתן האמור ובהינתן חומר החקירה המגבש תשתית ראייתית הקושרת את העוררים לאירוע המיוחס להם, טען ב"כ המשיב כי יש להותיר החלטת בית משפט קמא בעינה.

ציין ב"כ המשיב כי עוד היום בדעתם לבצע פעולות חקירה על דרך של חקירת העוררים כמו גם בדעתם להגיע מחר לבית המשפט עם הצהרת תובע וכי לא יהיה בהעדרה של חוות הדעת מז"פ כדי לעכב הגשת כתב האישום בנדון.

לאחר שחזרתי ועיינתי בחומר החקירה שבה בפני ועיינתי בהחלטותיו של בית משפט קמא, כמו גם טיעוני ב"כ הצדדים, אני סבורה כי מן הראוי היה שבית משפט קמא, אשר קיים דיון בהארכת מעצרם של העוררים, יקיים הדיון כשהעוררים זוכים לייצוג משפטי וככל שסרב בית משפט קמא להמתין להגעתו של בא כוחם, היה זה מן הראוי כי ימנה לעוררים סנגור מטעם המדינה לצורך הדיון עצמו.

יחד עם זאת, אין פסול בהחלטת בית משפט קמא ואין בכך כדי להצדיק בטלות החלטת הארכת המעצר.

גם לגופו של עניין סבורה אנכי כי היתה הצדקה להארכת מעצרם של העוררים נוכח תשתית ראייתית הקיימת בחומר החקירה הקושרת אותם לחשד המיוחס להם.

המדובר בתיק מורכב שפעולות החקירה בו מחייבות זמן רב. בית משפט קמא קצב ועקב אחר ביצוע החקירה מקרוב ועל כן לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו.

המעצר על פי החלטת בית משפט קמא מסתיים מחר ונוכח פעולות החקירה שעומדות על סדר היום, מתחייבת הארכה כאמור.

סוף דבר הערר נדחה.

ככל שתסתיים החקירה ולשיקול דעת קצין משטרה מוסמך, ניתן לשחרר העוררים על פי החלטת קצין משטרה מוסמך.

3

ניתנה והודעה היום ו' שבט תשע"ד, 07/01/2014 במעמד הנוכחים.