עמ"מ38564-08-24

השופט  עופר גרוסקופף:

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' סגן הנשיא, השופט אורן שוורץ) במ"מ 23305-04-24 מיום 11.7.2024, בה אושרו בשנית צווי המעצר המנהליים שהוצאו בעניינם של המערערים, במסגרת עיון תקופתי מחדש לפי סעיף 5 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979.

רקע והשתלשלות העניינים

1. המערער 1, יליד 1978, והמערערים 3-2, ילידי 1990, הם אזרחי ישראל תושבי טייבה אשר נעצרו ביום 27.3.2024 בחשד לביצוע עבירות ביטחון שעניינן סחר בנשק בגדה המערבית. בהמשך לכך, ביום 9.4.2024 נחתמו על ידי שר הביטחון צווי מעצר מנהליים בעניינם של המערערים לתקופה של 6 חודשים, עד ליום 26.9.2024 (להלן: צווי המעצר).

2. לאחר חתימת צווי המעצר, הוגשה בפני בית המשפט קמא בקשה לאשרם לפי סעיף 4(א) לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק), בטענה כי פעילות המערערים מהווה סיכון ממשי לביטחון המדינה. לאורך ההליך בבית משפט קמא, טענו המערערים שתי טענות מרכזיות: הראשונה, כי מעשיהם אינם משקפים מסוכנות המצדיקה את מעצרם המנהלי (להלן: טענת היעדר המסוכנות); והשנייה, כי תנאי אחזקתם מנוגדים לתקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מנהלי), התשמ"א-1981 (להלן: התקנות), וזאת כחלק מאי-שוויון בין תנאי המעצר של עצירים מנהליים ערבים לאלו היהודים (להלן: טענת תנאי המעצר). ביום 21.4.2024, אישר בית המשפט קמא את צווי המעצר, תוך קביעה כי החומר המסווג שהוצג לו מלמד כי המערערים מהווים סכנה ממשית לביטחון המדינה והציבור ברמה הקרובה לוודאית. באשר לטענת תנאי המעצר, נקבע כי לא הונחה תשתית להפרת זכויות המערערים.

3. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה (עמ"מ 3949/24, כב' השופטת רות רונן), אשר נידון ונדחה ביום 15.5.2024 בעקבות חזרת המערערים מהערעור לאחר ששמעו את הערות בית המשפט. לצד זאת, ובאשר לטענת תנאי המעצר, צוין כי "בא-כוח המשיבה לא כפר בכך שהמשיבה אינה ממלאת נכון לעת הזאת את מכלול האמור בתקנות, וזאת כתוצאה ממצוקת הכליאה הקיימת בתקופת המלחמה על רקע העלייה במספר העצורים במתקני הכליאה".

4. ביום 7.7.2024 התקיים דיון נוסף בפני בית המשפט קמא במסגרת עיון תקופתי מחדש בצווי המעצר, לפי סעיף 5 לחוק. ביום 11.7.2024 החליט בית המשפט קמא כי יש למצות את תקופת המעצר המנהלי של המערערים, וזאת בין היתר בשל חוות הדעת והמידע הסודי שהוגשו בעניינם המעידים על מסוכנותם (להלן: ההחלטה). ביחס לטענת תנאי המעצר, קבע בית המשפט קמא כי מקומה "במסגרת הליכים אחרים לאחר שתינתן אפשרות לשב"ס להגיב לאותן טענות" (עמ' 6 להחלטה).

מכאן הערעור שלפניי.

טענות הצדדים וההליך בבית משפט זה

5. במסגרת הערעור, שבים המערערים על טענת היעדר המסוכנות וטענת תנאי המעצר. באשר לאחרונה, הם מפרטים כי לטענתם תנאי החזקתם "קשים ביותר", כי הם "מקבלים אוכל בסיסי ביותר [...] בכמויות קטנות ביותר", וכי הם אף "ירדו כולם במשקל בצורה משמעותית – כל אחד ביותר מ-20 ק"ג" (סעיפים 26-24 לערעור).

6. בדיון שנערך לפניי במעמד הצדדים ביום 25.8.2024 (להלן: הדיון), חזרו באי-כוח המערערים על עיקר טיעוניהם שבכתב, אך לאחר ששמעו את דברי בא-כוח המשיבה והערות בית המשפט הודיעו כי הם זונחים את טענת היעדר המסוכנות ומתמקדים בטענת תנאי המעצר. לפיכך, הוחלט באותו היום כי המשיבה תגיש התייחסות מפורטת לטענה זו, ובכלל זאת תספק מסמכים בגין מצבם הבריאותי של המערערים; התייחסות של מפקד מתקן הכליאה, או בעל תפקיד בכיר שנקבע על ידו, לתנאי המעצר העדכניים של המערערים; והתייחסות של יועמ"ש שב"ס, או יועץ משפטי שיקבע על ידו, לקיום הוראות התקנות ביחס למערערים, וככל שהוראה אינה מקוימת – לבסיס המשפטי לכך.

7. בתגובת המשיבה, שהוגשה ביום 11.9.2024, לאחר מספר ארכות, נכללו כלל המסמכים שנתבקשו. באשר למצבם הבריאותי של המערערים, נמסר כי הם נבדקו בבדיקה רפואית פעם נוספת, ונמצאו במצב בריאותי תקין ותחת טיפול רפואי כנדרש (מש/4). עוד הודגש כי נמצא שהמערערים "כלל לא פנו עובר לדיון בערעור בתלונה בדבר מצבם הבריאותי או בבקשה לקבלת טיפול רפואי" (סעיף 15 לתגובת המשיבה). כן הוגשה התייחסותם של מפקד בית סוהר גלבוע, גנ"מ שגיא זורבסקי, וסגן מפקד בית סוהר קציעות, גנ"מ דימיטרי וילדרמן, לפיה תנאי המעצר של המערערים עומדים בתקנים הנדרשים. כך, למשל, באשר לאוכל שמסופק למערערים דווח כי "המזון מחולק בהתאם למפרט תקן שנקבע" (מש/5, בעמ' 24). באשר למילוי הוראות התקנות, צורף מכתב מפורט של יועמ"ש שב"ס לפיו שירות בתי הסוהר עומד ככלל בדרישות התקנות ביחס למערערים, וזאת בין היתר לאור הוראות מיוחדות שניתנו על פי דין בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" (מש/6, להלן: מכתב היועמ"ש). לבסוף, טענה המשיבה כי לעמדתה "האכסניה המתאימה להעלות טענות מסוג זה, בדבר מצבם הבריאותי ותנאי מעצרם של העצורים המנהליים, כיתר האסירים, היא [...] במסגרת "עתירת אסיר" בהתאם להוראת סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר" (סעיף 22 לתגובת המשיבה). זאת, בין היתר, בשל חשיבות מיצוי ההליכים אל מול שירות בתי הסוהר, ולנוכח הקושי לבירור תנאי המעצר בסד הזמנים הקצר של ביקורת שיפוטית ביחס למעצרים מנהליים. מנגד, בתגובות המערערים 2-1 והמערער 3 לתגובת המשיבה, מימים 16.9.2024 ו-12.9.2024, נטען כי היא אינה מספקת כל מקור סמכות להפרת התקנות, כפי שמופיעה בתגובתה, ולפיכך יש לקבוע דיון נוסף בתיק.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי במכלול החומר שנאסף הגעתי למסקנה כי דינו של הערעור להידחות. לצד זאת, ראיתי לנכון להתייחס בקצרה לסוגיה שעלתה בדיון ובתגובת המשיבה, באשר להליכים בהם ניתן וראוי להתייחס למצבם הבריאותי ולתנאי מעצרם של עצורים מנהליים.

9. אכן, דרך המלך להעלאת טענות בדבר מצבם הבריאותי ותנאי מעצרם של עצורים מנהליים היא "עתירת אסיר" לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (ראו עמ"מ 338/04 פדרמן נ' שר הביטחון, פסקה 7 (25.1.2004). ראו גם בג"ץ 1443/21 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן נ' נציב שירות בתי הסוהר, פסקה 9 (30.6.2021)). עם זאת, מצבו הבריאותי של העציר וקיומם של תנאי המעצר המנהלי לפי התקנות, אשר פשיטא כי על שירות בתי הסוהר חלה החובה לקיימן במלואן גם בעת הזו, אינם שיקול זר בעת הפעלת ביקורת שיפוטית ועיון מחדש בצו מעצר מנהלי לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק. בעת בחינת צו המעצר, יש מקום לשקול את מצבו הבריאותי של העציר ואת התקיימות תנאי המעצר לפי התקנות, וזאת במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים ובכללם מסוכנות העציר, באופן שיכול להשפיע על אישור צו המעצר או הוראה על מיצויו במסגרת עיון בו מחדש (ראו והשוו עמ"מ 8788/03 פדרמן נ' מופז, שר הביטחון, פ"ד נח(1) 176, 192-191 (2003); בג"ץ 6369/20 אח'רס נ' מפקד צבאי לאזור, פסקה 4 (23.9.2020)). ויובהר, לא כל הפרה נטענת של זכויות העצור המנהלי מוצדק לבחון במסגרת הביקורת השיפוטית על צווי מעצר מנהליים, ואולם טענות להפרות שיטתיות ומהותיות של הוראות הדין, באופן המשליך באופן ניכר על מצבו הבריאותי והנפשי של העצור המנהלי, כדוגמת אלה שהשמיעו באי-כוח המערערים, ראויות להישמע גם במסגרת זו, ובמקרים מתאימים, לפי שיקול דעת המותב היושב בדין, אף להיבחן לגופן.

10. עוד אעיר בעניין זה, כי ההשוואה שביקשה המשיבה לעשות בין ענייננו ל"שביתת רעב", אשר נפסק כי אינה "גורם בהחלטה באשר לתקפותו של מעצר מינהלי כשלעצמו" (בג"ץ 3267/12 חלאחלה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, פסקה כה (7.5.2012)) – אינה במקומה. אין להשוות את מצב בריאותו של עציר מנהלי הנגרם מהחלטתו שלו לשבות רעב, לזה הנגרם מאי-מילוי הוראות הדין בנוגע להחזקת כלואים ועצורים בידי הגורמים האמונים על כך.

11. מכל מקום, ומבלי שאדרש למכלול המחלוקות בין הצדדים ביחס לעמידת המשיבה בדרישות הדין לעניין החזקת המערערים, במקרה דנן לא התרשמתי כי שיקול תנאי המעצר מצדיק לעת הזו התערבות בהחלטת בית המשפט קמא לאשר את המשך מעצרם של המערערים עד תום תקופת הצו הנוכחי (החלה בעוד שבוע). תגובת המשיבה כוללת התייחסויות מפורטות לכלל טענות המערערים בהקשר זה, המבהירות כי מצבם הבריאותי הנוכחי תקין, וכי הם מקבלים טיפול רפואי כנדרש. ככל שמדובר בתנאי כליאתם, הרי שגורמי שב"ס השונים הצהירו כי הם עומדים בעיקר התקנים הנדרשים, וממלאים ככלל את התקנות, וזאת בהתאם להוראות שנתנו נציבי שב"ס בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" (ראו מכתב היועמ"ש, בסעיפים 10(ד) ו-10(י)) ובכפוף למתאפשר בתקופה זו (ראו שם, בסעיף 10(ט)). במצב דברים זה, בהינתן המסוכנות הנשקפת מהמערערים, ובשים לב למשך הזמן הקצר שנותר עד תום צווי המעצר, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

12. אדגיש, עם זאת, כי על המשיבה לעשות כל מאמץ לעמוד במכלול הוראות התקנות, ככתבן וכלשונן, גם בתקופת המלחמה בה אנו מצויים. אף אם נקבל את העובדה כי בעתות משבר לא ניתן בכל רגע נתון לקיים את מכלול הוראות הדין לעניין החזקת כלואים ועצורים, אין בכך כדי לבטל את כפיפותן של רשויות הציבור לדין על כלל הוראותיו – כפיפות הניצבת, גם בעתות כאמור, כתנאי לשמירה על שלטון החוק. אכן, כפי שהובהר אך אמש בהקשר קרוב, "גם בימים אלה של מלחמה קשה, על המדינה לפעול במסגרת הדין" (בג"ץ 4268/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הביטחון, פסקה 24 (18.9.2024)). ואף זאת ראוי לחדד: ככל שמתמשך מצב הדחק, והופך לדאבוננו לשגרה, החובה לשמור על זכויותיהם המוגבלות והחיוניות של המוחזקים מאחורי סורג ובריח הולכת ומתחזקת. כך ביחס לאדם המרצה עונש מאסר מכוח הרשעה בעבירה פלילית; כך, מקל וחומר, ביחס לאזרח שזכויותיו מוגבלות מבלי שהורשע בדין מכוח צו מעצר.

13. דין הערעור, איפוא, להידחות. חזקה על הרשויות המוסמכות כי ככל שיבקשו להאריך את מעצרם המנהלי של המערערים מעבר לתקופה הנוכחית, יבחנו מחדש גם את תנאי מעצרם, ויעשו את הנדרש על מנת להבטיח שיעמדו במכלול הדרישות לעניין החזקת עצורים מנהליים מכוח חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ד (19 ספטמבר 2024).