עמ"ת 30662-12-24

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' גביזון) במ"ת 53457-11-24 מיום 09.12.2024, בגדרה בית משפט קמא קבע את דבר קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של העורר.

בתמצית, נגד העורר ואחיו הוגש כתב אישום המייחס לעורר, בגדרי האישום השלישי, עבירות של סחר בנשק. בתמצית, על-פי הנטען, העורר היה מעורב בעסקת נשק במהלכה סוכן משטרתי מסר לעורר סכומי כסף משמעותיים בשתי פעימות; ותחת פיקוחו של העורר נמסרו לסוכן שני אקדחים על-ידי אדם נוסף, שזהותו אינה ידועה.

בית משפט קמא קבע כי המדינה הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת העורר. נקבע כי חומר הראיות מלמד שהלה היה חלק מעסקת הנשק הנטענת, וכי הוא היה מודע, למצער באופן לכאורי, לטיב העסקה ולכל הפחות עצם את עיניו. הודגש, כי לא נמצאה חולשה ראייתית או קושי ראייתי הרלוונטי לשלב הליך המעצר. כן נקבע, כי המקום לטענת ההגנה, לפיה העורר לא נשאל במהלך חקירתו שאלות רלוונטיות, להתברר בגדרי התיק העיקרי. עוד נקבע, כי בטרם תתקבל החלטה סופית בדבר הבקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו עד ליום 26.01.2025.

בערר שלפניי נטען, שוב, לגבי חולשה מסוימת בתשתית הראייתית. לפי הנטען, חלקו של העורר הינו שולי, וספק אם ניתן יהיה בהמשך אף להרשיעו במעורבות בסחר בנשק.

כפי שהבהרתי במהלך הדיון, לאור טיב הטיעונים שבפי ההגנה, בדבר חלקו של העורר בעבירות המיוחסות לו, נכון כי אלו יתבררו במהלך ניהול ההליך העיקרי. מכל מקום, לא ראיתי לסטות מהפסיקה הנוהגת, על-פיה בית המשפט יידרש לערר ביניים רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ראו למשל: בש"פ 3521/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (26.04.2024)) - נסיבות שאין בנמצא במקרה דנן. ברי, כי לעורר שמורה הזכות לעתור ביחס לשאלת מעצרו, ככל שהדבר יהיה רלוונטי, לאחר זו תוכרע באופן סופי על-ידי בית המשפט המחוזי שממתין לקבלת תסקיר מעצר.

הערר נדחה בזאת.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשפ"ה (19 דצמבר 2024).